שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן כ״א (ט׳)

ואגב אזכור מה שהקשה אותי האברך החריף מו"ה מרדכי מיזיש נ"י על דברת הב"ח בסי' של"ד גבי היה עושה בתאנים לא יאכל בענבים שכתב הב"ח דבזה אפילו למנוע עצמו לאכול עד שיגיע למקום היפות אסור כיון שהוא ממין זה על מין אחר דלא כהפרישה והסמ"ע ע"ש וע"ז תמה הוא דהא משנה מפורשת דלא כהב"ח פ"ב ממעשרות משנה ח' היה עושה בלבסים לא יאכל בבנות שבע וכו' אבל מונע את עצמו עד שמגיע למקום היפות ואוכל וקשה הא שם הוה ממין על שאינו מינו ואפ"ה מותר למנוע עצמו ולכאור' היא תימה גדולה על הב"ח ולפענ"ד נרא' בזה דהנה אף סברת הב"ח צ"ב דלמה לא יהי' רשאי למנוע הא כעת מותר למנוע דאטו חיוב עליו לאכול ואח"כ שאוכל ביפות התור' נתנה לו רשות לאכול כנפשו שבעו. והנרא' בזה דהנה הא דתורה זכתה לו רשות איבעיא בש"ס אי שלו היא או שהתור' זכתה לו ע"ש ועכ"פ כיון דאינו רק בשביל שעושה בזה התירה לו התור' שיאכל בעת עשייתו ואם כן ממין על שאינו מינו דלא זכתה לו התור' אם כן מה שהוא מונע עצמו כדי שיאכל היפות זה גזל דאם היה אוכל כאן לא היה יכול לאכול אח"כ ביפות כ"כ ובשלמא אם אינו רוצה לאכול כעת אם כן אין גוזל כלל דכעת אין צריך לאכול ואח"כ רוצה לאכול אבל כל שמצער עצמו כדי שיאכל יפות ואטו שלו הוא רק שהתור' זכתה לו רק בעת עשייתו המניעה מעיקרא היא איסור וז"ב. ולפ"ז שם דבאמת הפועל היה צריך לעשר רק שמה שאוכל בתורת פועל אין צריך לעשר קודם גמר מלאכה דלא הוה כמקח אבל עכ"פ אם אינו רוצה לאכול שאינם טובות כל כך אם כן פשיטא דעכ"פ אינו רשאי לאכול בלא מעשר ואם כן שוב שפיר יכול למנוע דמה שמונע היא בשביל שלא עישר ולכך אינו רשאי לאכול עד שיעשר ושוב יכול למנוע מלאכול עד שיגיע ליפות ועיין פ"ה ממעשר הי"ב ודו"ק. אמנם בגוף הקושיא נלפענ"ד דהנה הר"ש והרע"ב מביאים הירושלמי דלבסים לא יאכל בבנות שבע מיירי כגון שלבסים ותאנים מורכבים ביחור אחד והנה לכאור' תמהתי דהנה הריטב"א הובא בשיטה מקובצת בב"מ דף צ"א ע"ב גבי היה עושה בגפן זה דמוקי במודלית הקשה דאמאי לא מוקמי באילן המורכב שנושא שתי פירות משמע דבהא כ"ע מודה דכאילן אחר דמי ואוכל בשניהם ע"ש והדבר תימה הרי כאן מיירי שהרכיב ביחור אחד ואפ"ה לא יאכלו ובאמת שגם לריטב"א לא ברור הדבר. אמנם ליישב הדבר נ"ל דלפמ"ש התשב"ץ ח"ב סי' ד' דיש חילוק בין הרכבה שכונית בין הרכבה המזגיות דהרכבה המזגיות אין בו שום חלק לא מזה ולא מזה רק נתמזג משניהם ולפי זה הריטב"א מיירי באילן המורכב שנושא שתי פירות לזה אמר שפיר דבזה מותר שהיא הרכבה מזגיות ונתמזגו הכחות והוא מין לבדו מורכב משתי הכחות אבל הירושלמי מיירי דהלבסים והתאנים הם מורכבים ביחור אחד ואינו רק הרכבה שכונית אם כן הוה שני מינים ממש. ובזה יש ליישב קושית התוס' יו"ט בפ"ז דב"מ דלמה איצטריך קרא דספרי והירושלמי שהובא בר"ש דממעט מואכלת ענבים ובב"מ מיעט מקרא דממה שאתה נותן בכליך ע"ש. ולפמ"ש א"ש דבאמת כשמרכיב שניהם ביחור אחד והיא הרכבה שכונית אי אפשר למעט מהכתוב דאל כליך ממה שאתה נותן אל כליך דהא אתה נותן בכליך באמת שניהם ולכך איצטריך קרא דואכלת ענבים ודו"ק. ובזה יש ליישב דברי הב"ח דע"כ לא אסר הב"ח למנוע מלאכול ממין זה עד שיגיע למקום היפות דוקא כשאינם מורכבים ביחור אחד דאז אינו ממין שאתה נותן בכליך אבל כשמורכבים ביחור אחד דנותן בכלי ממין זה רק דאמעיט מקרא דואכלת ענבים ולא תאנים אם כן מה שמונע עצמו מלאכול זה אינו ממועט מקרא דואכלת דשם כתיב שתאכל ענבים ולא תאנים וכאן אינו אוכל ומה דהוה כמו שנותן בכליו דאם היה אוכל זאת לא היה יכול לאכול אחרת זה אינו ממועט מקרא דואכלת ענבים וכמ"ש ודו"ק היטב כי הוא ענין נבחר ת"ל וקצרתי מאוד והמעיין יבין: