והנה בגוף קושית הריטב"א הנ"ל דלמה ישלם ד' קבין הא אין זה שיעור מזונות וכתב כיון ששכרה לדוש בדבר שראויה לאכול משעת משיכה נתחייב לה באכילה ההיא לכאורה צ"ב דסוף סוף אימתי בא החיוב לו בשעה שדש וחסמה ואם כן בעת ההיא בא המלקות גם כן דאם לא היה דש היה די לו במזונות אחרים קלים והנ"ל דהנה בהא דאמרו אתנן אסרה תורה ואפילו בא על אמו כתב בשיטה מקובצת שם דהכוונה דבי דינא לא מחייבי ליה אלא מה דחייב הוא מעצמו על נפשו ובכה"ג לא שייך לפטורי משום קם ליה בדרבא מיני' אבל בשיטה שם דחיק ליה זאת דסוף סוף מהראוי שיפטור קלב"מ וגם מה ענינו לחוסם פי פרה דשם לא חייב עצמו ולפ"ז אם היה מתחייב עצמו מקודם במזונות האלו בוודאי כ"ע מודים דלא שייך קלבד"מ. ולפ"ז זה כוונת ר"פ דמשעת משיכה אתחייב לה במזונותי' והיינו דכשידוש בה יהי' לה מזונות כאילו שלא יחסמנה וכיון שכן שוב לא שייך קלב"מ דניהו דאם לא היה דש לא היה נתחייב במזונות כאלו מכל מקום כל שדש שוב כבר נתחייב במזונות אלו משעת משיכה והוא חייב מעצמו כן ובכהאי גוונא שאינו בא בעת החסימה וההתחלה הי' משעת משיכ' אף דעיקרו בא בעת החסימה מכל מקום בכה"ג שחייב עצמו כן מנפשו בודאי כולי עלמא מודו דלא שייך קלב"מ וז"ב:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן כ״א (ד׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.