שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן כ״א (ג׳)

ומדי דברי זכור אזכור מ"ש הקצוה"ח שם דבב"מ דף צ"א דקאמר לוקה ומשלם מיירי בשוגג ורבא לשיטתו דס"ל חייבי מלקות שוגגין פטורין מתשלומין וכמ"ש בסי' ל"ח הנה כבר ציינתי שם בסי' ל"ח בגליון דבמחכ"ת לא זכר דברי הר"ש פ"ז דתרומות משנה א' דרבא ודאי סובר כר"י דחייבי מלקות שוגגין וד"א חייבין ואם כן אין מקום לדבריו. ובלא"ה תמוהין דבריו דאם כן למה נדחקו לאוקמי כר"מ ור"פ אמר משעת משיכה הוא חייב לימא דמיירי בשוגגין וכר"י דחייב וע"כ דלוקה משמע דחייב מלקות במזיד ומה שנסתייע במשיכה שם מלשון הריטב"א הובא בשיטה מקובצת שכתב כשנויא דרבא דה"ק לוקה בידי שמים ומשלם בידי שמים במחכ"ת אי אפשר לומר כן דהיאך שייך לוקה בידי שמים וגם שם לא צריך לרבא רק לומר דמשלם בידי שמים והיינו לצאת ידי שמים אבל להיות לוקה בידי שמים זה מן הנמנע וא"צ והדבר פשוט דט"ס הוא שם וצ"ל לוקה ומשלם בידי שמים ובידי שמים הראשון היא ט"ס ואם כן כוונתו מבוארת דלוקה ומשלם בידי שמים דהיינו לצאת ידי שמים ואי תפס לא מפקינן מיני' וכפירש"י ולא ידעתי היאך יצא זאת מזך השכל כמוהו וע"כ במח"כ יפה השיבו שארי בעל נתה"מ שם ודו"ק: