ובזה מיושב היטב כל הקושיות דלכך נקרא אתנן דבאמת מה שהבטיח לה בעד הביאה והמחוייב לקיים דיבורו וכ"ז שאינו חוזר לא יוכל הב"ד לפטרו דאטו מי שאכל שום וריחו נודף וכו' והוא הדין כאן אטו בשביל שעבר עבירה לא יקיים דיבורו מה שהבטיח ויעשה כעת רשעה אחרת וז"ב. ומעתה מיושב היטב כל הקושיות דגם בחסימה בקול באמת הוא נתחייב לתת להבהמה מזונות וכל ששכרה לדוש אם כן הוה כמחייב עצמו בשכרו מה שתאכל בעת הדישה וזה הוה כמו שנתחייב לתת שכר וכמ"ש השיטה בהא דאמר ר"פ משעת משיכה נתחייב במזונותיה וא"כ בזה לא שייך קלב"מ וגם הדין נכון דהב"ד לא יוכל לפוטרו ונלמד מאתנן דאם נימא דהוי מתנה בעלמא לא שייך אתנן וע"כ דהב"ד מחייבין לתת לה מה שהתחייב באתננה וז"ב. שוב נזכרתי במ"ש בחידושי הר"ן בסנהדרין דף ע"ב בדבריו דהתוס' בסנהדרין ע"ב גבי דכרי דהא אתנן אסרה תורה וכתב הר"ז דשאני אתנן דהאדם מחוייב לקיים דיבורו אף שלא נתחייב בדין והקצה"ח תמה בסי' כ"ח דאם כן מ"פ והא מחסרא משיכה והא מחוייב לקיים דיבורו ולפמ"ש אתי שפיר דשיטת הר"ז היא כמ"ש הי"מ הנ"ל דהיינו דהב"ד אומרי' לו שמחוייב לקיים דיבורו מה שהבטיח ואם כן בזה לא שייך קלב"מ דהא מחוייב לקיים דיבורו אף שפטור מצד הדין אבל זה אינו ענין לכדי רשעתו ולכך שם שפיר פריך והא מחסרא משיכה דכיון שיכול לתת דמים אם כן שפיר מקיים דיבורו דלא נתחייב דוקא זאת החפץ ויכול ליתן דמים ולא חל שם אתנן וז"ב כשמש ועיין בשו"ת ש"ב הגאון מוהר"ז ז"ל מבראד בחלק יו"ד סי' ע"ג ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן כ״א (י״ד)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.