שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן כ״א (י״ב)

אמנם בגוף דברי הש"ך הנ"ל שכתב דבזמן הזה הוה תמיד כחייבי מלקות שוגגין דהרי לא משכחת מלקות אני תמה שהרי הטור חו"מ סי' ש"נ כתב הטובח ביוה"כ והתרו בו פטור דקי"ל אין לוקה ומשלם הרי דגם בזמן הזה הוה הדין דחייבי מלקות פטורין דאל"כ הו"ל חייבי מלקות שוגגין דחייבין ומהתימה על הש"ך שנסתייע מסי' ש"נ ולא הרגיש בזה ועיין דרישה וב"ח סי' ש"נ שכתבו בהדיא כן דאלו לא התרו בו היו חייבין ודוקא בשבת דהוה חיוב מיתה הוא דפטור אפילו לא התרו בו כמ"ש שם הטור וצע"ג וכן כתב הטור גנב חלבו ואכלו משלם לו דמי חלבו וכתב הש"ך דנ"מ אלו התרו בו דאז אינו לוקה ומשלם והרי בזמן הזה לא שייך כלל מלקות והו"ל חייבי מלקות שוגגין דודאי חייב ועיין שו"ת זקני הח"ץ ז"ל סי' קמ"ו שהביא דברי השואל שהשיג על הש"ך וכפי הנרא' כוון לדברת הש"ך סי' ש"נ ס"ק א' שכתב דדוקא לר' נחוניא בן הקנה צריך לטעם זה וע"ז כתב השואל דלר' נחוניא בן הקנה אפי' אם התרו בו והוא כתב דר' נחוניא בן הקנה ליתא בהתרו אלא בלא התרו ודבריהם תמוהים ודברי זקני תמוה יותר דרש"י ותוס' נחלקו בזה בפסחים דף כ"ט ואף לתוס' עכ"פ בהתרו בו ודאי מיירי ע"ש ועיין ש"ך סי' פ"ז ס"ק נ"ח וסי' ש"פ ס"ק ב' וצ"ע: