שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ב׳ (ו׳)

והנה החריף מוה' מאיר בראם נ"י נסתפק לר"י דאמר לא זהו חמץ שמוזהרין בב"י איך הדין בתרומת חמץ שנתערב עם החולין של חמץ כיון דלאחר פסח מותר דהתרומה אין שום אחד עובר ואם כן שוב מהראוי להתיר הכל דאמרינן אין ברירה וכמ"ש השאגת אריה לענין חמץ עכו"ם וישראל דמותר לאחר הפסח שניהם דעל כל אחד אמרינן דזו של עכו"ם וה"ה בזה. ולפע"ד היה נראה דבזה לא שייך אין ברירה דהא רק על ידי התערובות הותר וכמ"ש הרמ"ר בתמורה דף ל'. אך לפי שגוף דברי הרמ"ר צ"ב ובתשובה אחת ביארתי הדברים בשרשן ע"כ אקצר כאן דבלא"ה יש לומר כאן דקודם התערובות גם כן היה מותר התרומה וצ"ע בזה. והנה לכאורה קשה דהכא דרשינן לו ולא לאורו אלמא דלאורו לא מקרי שלו והא בשבת דף כ"ו דרשינן שלך תהא להסיקה תחת תבשילך. אבל אחר העיון לא קשה דזה פשיטא דכל דא"א רק בהסקה מקרי שלו וכמ"ש התוס' בסוכה דף ל"ה דלולב דלא שייך אכילה מקרי שלו אף שאין שייך בו היתר אכילה אבל לענין שיתן לכהן פשיטא דבעי שיתן לכהן דבר הראוי לאכילה ולא מה שאינו ראוי רק לאורו וז"ב. ובזה נראה לי לפרש הא דאמר ר"ע לריב"נ וכי מה הנאה יש לו בו אמר לו ריב"נ וכי מה הנאה יש לאוכל תרומה טמאה בשאר כל ימות השנה שמשלם אמר לו לא אם אמרת בתרומה טמאה בשאר כל ימות השנה שאע"פ שאין לו בה היתר אכילה יש לו היתר הסקה וכו' והדבר תמוה דקארי לה מה קארי לה ועיין בפ"י וצל"ח. ולפמ"ש א"ש דהכי מקשה דבאמת זה אין שלו גמור דהא אינו רק להסקה ואם כן למה יתחייב זה מה שהפסיד לו דבר שאינו ראוי רק להסקה ובכה"ג אפשר דלא מתחייב על אכילה וע"ז קאמר כיון דסוף סוף הזיקו שזה עכ"פ יש לו בו היתר הסקה שוב חייב. ויש להמתיק הדבר דבאמת בתרומה דרשינן כי יאכל פרט למזיק ואם כן לא מחייב משום מזיק רק משום אוכל וא"כ אם אוכל דבר שאסור באכילה רק להסקה אם כן לא מצית לחייבו משום אוכל דהרי אינו בר אכילה רק בשביל היזק ובתרומה פטור מזיק וע"ז קאמר זה הפסיד הסקה וא"כ שפיר מתחייב במה שאכל וגם צ"ל דמהראוי שלא יתחייב רק כמו ששוה להסקה ולא כמו דבר שראוי לאכילה וע"ז קאמר דכל שראוי להסקה נתחייב גם על מה שאכל ודו"ק היטב. והחריף מוה' מאיר בראם נ"י אמר לפמ"ש התוס' בדף כ"ה דמה שהתירה התורה תרומה טמאה להנות בשמן שריפה היא שלא הקפידה תורה מה שזה נהנה בשעת שריפה א"כ עכ"פ למה יתחייב זה הא באמת גם להכהן אינו שלו להסקה רק שמותר להנות בשעת הסקה וע"ז אמר דכל דמותר בהסקה להנות חייב ודבר הגון הוא ויפה אמר ודו"ק היטב בכל מ"ש: