שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן י״ח (ד׳)

והנה בשנת תרט"ז נשאלתי באשה שהיה לה בעל אך לא דר עמה שהיה קטטה ביניהם וקבלה פקדון מאשה אחת סך מעות והית' יכולה להשתמש בהם רק שלא נשתמשה באופן דנעשית ש"ש על המעות כמבואר בחו"מ סי' רצ"ב ס"ז ואירע אח"כ שחסר הרבה מהמעות שהפקידה בידה ויש לה חשד על האשה שנתנה הפקדון בידה שפ"א באתה שיחזיר לה מקצת מעות ולא היתה ביכולת ליתן לה שלא היתה בקו הבריאה ונתנה לה בעצמה שתקבל איזה סך והניחה הנשאר בתיבה וכעת חסר ארבעים רייניש ונשאלתי מבעלה שכעת נעשה שלום וטוען שאחר שהיא א"א והוא לא רצה שתקבל הפקדון שפטורה מלשלם. והשבתי לו דמלבד דכבר הבאתי שהש"ך חולק על המהרי"ק וכן עמא דבר אף גם לפענ"ד בכה"ג שקבלה בעת שבעלה לא היה דר עמה פשיטא שחייבת לשלם ומה גם שהבעל אינו נושא ונותן כלל רק היא והוא יושב ושונה ומתנהג בחסידות פשיטא שהיא מקרי נושאת ונותנת וגם המהרי"ק מודה בכה"ג דמאחר שהיא בלבד נושאת ונותנת לא הוא וז"ב ופשוט: