שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן ט״ז (ו׳)

והנה מהך דחסא לפענ"ד ראיה ברורה למ"ש הרמב"ם בפ"ז מנחלות ה"ג דבטבע במים שאין להם סוף וכדומה אף דאין משיאין את אשתו אפילו הכי לענין ירושה הבנים יורשי' דהרי בהך דחסא אף שאמר ר"נ האלקים אכלוהו כוורא לחסא אפ"ה לכתחלה לא תנשא ואפילו הכי בכתובות דף פ"ה גבי שכיב חסא ולא פקיד הוציא ר"נ הכסא מבי חסא אף דאם היה חי היה נאמן לטעון ששלו הוא וע"כ דלענין ממון בודאי אמרינן דמת וא"כ מבואר דברי רבינו ודו"ק כי לפענ"ד ראיה נפלאה היא ועיין רש"י שם דהוא הוא אותו חסא דטבע בנהר ועיין בספר חוות דעת סי' קפ"ה שכתב בס"ק ב' דלא שייך כל מקום שאסרו חכמי' מפני מראית עין בדבר שאינו איסור רק משום דלא מהמנינן ליה ע"ש ולא הזכיר דברי הבכור שור הנ"ל ביבמות שהבאתי לעיל ע"ש ודו"ק: