שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן י״ד (ז׳)

והנה דרך אגב אציג הנה מ"ש לי כבוד אבי מורי הרב הגאון נ"י להקשות בעירובין דף ס"ח מה הזאה שבות ואינה דוחה את השבת וע"ז הקשה לפמ"ש רבינו בהלכות ק"פ פ"ו הטעם דלא דחי מפני שיום שמזין עליו אינו יום הקרבן ואם כן אין ראיה לכאן דהיא יום המילה וכתב שצע"ג לדעתו. ולפענ"ד לק"מ דבאמת זה אינו טעם רק למה שלא ידחה עשה שיש בו כרת ועל זה אמר דכעת אינו המצוה אבל אם היה כעת המצוה כגון בהזאת תרומה וכן הזאת כהן אין מזין עליו ביום השבת כמבואר בפסחים דף ס"ט וביומא דף ז' וא"כ שפיר אמר דהזאה אינו דוחה שבת אף שהיא מצוה ודו"ק. אמנם אי קשיא הא קשיא דנימא שאני הזאה דיש בו משום שתי שבותים שבות דשמא יעבירנו ד"א ברה"ר ומשום מתקן וכפירש"י בריש פרק אלו דברים משום מתקן ומשום שמא יטלטלנו ד' אמות ברה"ר כדאמרו בדף ס"ט שם משא"כ חמין ע"י עכו"ם דאינו רק משום שבות אחד וע"כ דק"ל מהזאה דק"פ ואינו ביום הקרבן דבזה לא שייך מתקן שאין התיקון בא תיכף באותו יום ובכה"ג ל"ש משום מתקן כעין מ"ש התוס' בשבת דף ק"י דכל שאינו בא התיקון מיד לא שייך מתקן וכ"כ האחרונים על מ"ש הרמב"ם לענין הפרשת תרומות ומעשרות שני טעמים משום מתקן ומשום שמא יכתוב דנ"מ במקום שאין התיקון בא מיד וכגון שהפריש ת"ג ולא הפריש כל המעשרות דלא נתקן עדן לגמרי ואם כן שוב קשה קושייתו של אבי מורי הגאון. עוד ק"ל דבשלמא בהזאה מהראוי שלא לדחות דכיון דע"כ צריך שיזה עליו איש אחר ולדידיה שייך החשש שמא יעבירנו ולמה יעבור הוא בחנם על שבות ואף דניחא ליה לחבר ליעביד איסורא זוטא ואומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבירך היינו במקום דלא פשע חברו וכאן פשע חבירו שלא היה לו להתטמא משא"כ במילה דאשתפוך חמימיה מה פשע התינוק או האב ואם במה שקרה שנשפך החמימי ושפיר אמרינן דמשום מצות מילה ושיכנס לתחת כנפי השכינ' ויתיהד התירו השבות ועיין תוס' בשבת דף ד' ובמ"א סי' ש"ו ס"ק כ"ט וכמעט כל החילוקים שייך גם כאן שגם כאן כל ישראל זוכים במה שמוהלים התינוק ושאר החילוקים שייכים גם כאן דוק ותלמוד. וצ"ל דהזאת טומאת מת במקום שעשה מצוה בטומאתו וכגון שנטמא למת מצוה וכדומה טומאת קרובים ששם לא פשע ואפי' הכי אינו דוחה. ובזה מיושב גם קושי' הראשונ' דבזה ל"ש שני שבותים דהשבות דתיקן לא שייך לגבי המזה רק שבות דטלטול ואף דרש"י כתב בר"פ אלו דברים דהזאה אסור משום דמחזי כמתקן גברא צ"ל דמה שמתקן האדם זה איכא איסור אבל המזה אין בו רק משום שבות דטלטול ואם כן ל"ק קושייתי די"ל דקיל משאר הזאות ומכל מקום לא שייך שני שבותים. הן אמת דלפמ"ש הר"ן דלכך לא גזרו במילה שמא יעבירנו להסכין מרה"ר משום דלא כ"ע טרידי ביה רק המוהל אם כן היה מקום לומר דע"כ לא אמרינן דהזאה משום שבות דשמא יעבירנו רק בטמא מת שחל י"ד שלו להיות בשבת והוא יום שביעי לטהרתו אבל בי"ג שחל להיות בשבת דאז לאו כ"ע טרידי בהזאה שאין עדיין זמן ק"פ וכן לשיטת הרמב"ם דטמא מת שחל שביעי להיות ביו"ד אין שוחטין עליו ואם כן לא הכל טרודים זולתי מי שחל שביעי להיות בי"ג ואם כן ל"ש רק שבות אחד דמחזי כמתקן וצ"ל דאף בכה"ג שייך מחזי כמתקן. ובזה יש ליישב קושית הרמ"ז שרש"י פירש במשנה דאלו דברים טעם אחר. ולפמ"ש י"ל דרש"י פי' במשנה בטמא מת שחל שביעי בי"ג ובדף ס"ט פירש משום הזאה בכל הזאות שהם בזמנו בשבת. ובזה יש ליישב קושית הבית יעקב סי' ס"ח שהקשה דלמה לא אמרו במגלה בטעמא דרבה דה"ט דהזאה ולפמ"ש לא פסיקא מילתא דפעמים שיש בהזאה משום טלטול ודו"ק: