שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן י״ד (ד׳)

והנה גם לפמ"ש הרשב"א והריטב"א שם ושם בשם רבינו יונה לחלק דהא דמחלקי בין שבות דאית ביה מעשה היינו בשבות דנתחדש בו מעשה כגון עשיית כלי או בישול וכדומה בין שבות דטלטול דאין בו מעשה חדשה ע"ש גם כן מיושב הקושי' הנ"ל דלכך התירו ע"י ישראל אגב אימיה משום דכל שאין בו משום מעשה חדשה רק שמרבה בשבילו שוב מותר השבות לצורך מצוה ודו"ק: ובמ"ש בשם הר"ן והריטב"א דריבוי מלאכה ביו"ט אינו רק שבות ולצורך עונג יו"ט הותר יש ליישב דברי רש"י ודברי הרשב"א שהובא ביתה יוסף באו"ח סי' תק"ג גבי ממלאת אשה כל התנור פת והב"י חשב שרש"י והרשב"א חולקים ולפמ"ש יהיו דברים אחדים והרשב"א לשיטתו דריבוי מלאכה אינו רק דרבנן ולצורך עונג יו"ט מותר ואם כן איננו חולק על רש"י ועיין בט"ז שם שכתב גם כן דאינם חלוקים מטעם אחר. ולפמ"ש יתיישב טפי ויש להאריך בזה שם ואכ"מ. איברא דלפמ"ש הר"ן בפ"ב דביצה גבי ממלא נחתום חביות של מים ובחידושי ריטב"א בעירובין שם דיש בו איסור תורה בתוספת בישול ואפייה יקשה קושית התוס' על הבה"ג דע"כ ע"י ישראל מיירי דע"י עכו"ם מותר אף בלא אמו. והנראה בזה דהנה התוס' בפסחים בדף מ"ו ע"ב הקשו דאם אמרינן הואיל אם כן בטלת כל מלאכת שבת דנימא הואיל ומותר לחולה שיש בו סכנה וכתבו דחולה שיש בו סכנה ל"ש ע"ש ולפ"ז שם דמחמין לו חמין אגב אמו והיינו משום דלחיה כל שבעה כשאמרה צריכה אני מחללין עליה את השבת ומשכחת לה שהיא בתוך שבעה דמעל"ע בעינן ומשכחת לה שעדיין בתוך שבעה כגון שנולד לעת ערב וכמ"ש בתוס' בגיטין שם ובחידושי רשב"א בשבת שם ולפי"ז כיון דעכ"פ אמו כשאמרה צריכה אני מחללין עליה והיא שכיח דתאמר צריכה אני אם כן שוב שייך הואיל וליכא מלאכה דאוריית' ושפיר אמר רבה דנחים ליה אגב אמו דהוא לשיטתו דס"ל הואיל וליכא עכ"פ איסור תורה. ובזה מיושב מה שצוה במעשה ראשונה שם להביא ע"י עכו"ם ולא צוה להחם ע"ג אמו דשם אפשר דכבר עבר המעל"ע דשבעה ושוב אין מחללין ע"י אמו וז"ב. ומכאן תמיה גדולה על התה"ד ואחריו נמשך בש"ע סי' תרי"ז דפסק דביולדת לא אזלינן בתר מעל"ע וסבר דמ"ש התוס' דדוחק לומר דבעינן מעל"ע היינו שס"ל שא"צ מעל"ע וכבר רבים המה ראו כן תמהו דכוונת התוס' היא דדוחק דמיירי שהיה בתוך מעל"ע אבל גוף הדין דצריך מעל"ע אינו נדחה ואף אם נדחוק בלשון התוס' הרי בחידושי רשב"א בשבת שם ובחידושי ריטב"א בעירובין דף ס"ח שם מבואר בהדיא כן לשיטת הבה"ג ומ"ש התה"ד בסי' קמ"ח שם דאף דהרא"ש פרק מרובה כתב כן בהדיא לשיטת הבה"ג מכל מקום בשבת פרק ר"א דמילה כתב תירוץ אחר להבה"ג במחכת"ה אגב חריפותו רהיט ליה דלא כתב שם רק דצ"ל לשיטת הבה"ג דאחר יום שלישי היה דעד יום שלישי מרחיצין להתינוק בעצמו בלי האם אבל מזה לא מיירי כלל ע"ש. יהי' איך שיהי' דברי הבה"ג נכונים וגם שיטת הבעל העיטור כן והוא הוסיף דאף שאר המצות הוה כמו צרכי מילה ומותר ולפמ"ש הדבר נכון בטעמו דגם כל צרכי מצוה חשוב חפצי שמים ומותר: