שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן י״א (י׳)

ודרך אגב אומר מה שראיתי במהרי"ק שורש קנ"ג והוקבע בש"ע חו"מ סי' קפ"ז ס"ד באחד שנתן מעות לחבירו לקנות לו חיטים וקנה שמעון והניח החיטין בביתו ונרקבו מחמת הגשמים שירד עליהם ופסק דהוי פשיעה דבתים עבידי דמזלפי והוה כדאמרו בב"ק דף כ"ג סתם דלתות חתורות אצל כלבים וכ"ש גגים לגבי גשמים והביא ראיה דאל"כ למה לא אמר גזירה שמא יאמרו לו שנתקלקלו מחמת גשמים שהם שכיחי יותר משריפה וכדאמרו בב"מ חיטי דקדחי אכלבאי ע"ש וע"כ דזה מקרי פשיעה גמורה וחייב לשלם. ולפענ"ד הדברים צ"ע דאמת דהחיטים מתקלקלים ע"י הגשמים אבל גגים העשוים כהוגן לא שכיח כל כך שירדו גשמים עד שיוכלו לקלקל החיטים וגם בלי ספק לא יוכלו לדור בבית אם יוכל לרדת גשמים כ"כ וגם אף באוצר של חטים שאין דרים בה אם יוכל לירד כל כך גשמים שיוכלו לקלקל החיטים הרי יתקלקל לכל הבית והכותלים ובלי ספק כל בעה"ב נותן עין ולב על זה ול"ש פשיעה בזה ואם יקרה אונס שאף שהגגים היו מתוקנים כהוגן היה רוח סערה שקלקל המסמרים והעצים עד שנתרועע הגג זה הוה יותר לא שכיח משריפה. וראייתו משמא יאמר לו נשרפו חטיך בעלייה בודאי אין ראיה דבשלמא שריפה אין בידו להשמר מזה אבל גג בלי ספק כל בעה"ב מעיין ע"ז שלא יתקלקל כל כך הגג וטרח עבורו שלא יתקלקלו הכותלים ושאני שריפה דאי אפשר להשמר מזה ואונס היא וכשקרה השריפה הבעה"ב נותן עין על ביתו ולא על החפצים שאינו שלו ולכך לא יטרח עבור חפצים וחיטים שאינם שלו ולכך אם היה חצר של לוקח מושכרת להמוכר קונה דהלוקח יטרח עבורו. וגם נראה לפענ"ד דכיון דהדליפה לקלקל גם הם ירשלו בכה"ג אינו חייב שומר והרי גם בשריפה כל שנשרפו חפצים שלו גם כן לכ"ע לא הוי פשיעה ואף בטרח להציל חפצים שלו ועל ידי זה נשרף חפצים של אחר דדעת הרמ"א בתשובה הובא בש"ך חו"מ סי' ש"ג דמקרי פשיעה וחלק עליו בשו"ת נו"ב ובתשובה הארכתי לבאר זאת מכל שכן אם נתקלקלו של חבירו גם כן ואם כן ל"ש נדלפו חיטיך בעלייה ואף אם מניח בבית שאינו של שומר מכל מקום גם הבעה"ב יחוש לעצמו ויתקן וע"כ לפענ"ד לולא שאיני כדאי לחלוק אף להבין דברי רבותינו האלו הייתי אומר שהדין צ"ע: