שוב מצאתי בפ"י שהרגיש בקושיא זו ונהניתי ועד בשחק נאמן שבראשית ההשקפה אמרתי כן. ולכאורה יש לומר דרבה לא מצי לסבור כלל טעמא דר"א דהרי רבה אית ליה הכנה בריש ביצה ולפ"ז מה מועיל העירוב כדי שיאמרו אין אופין מיו"ט לשבת ק"ו מיו"ט לחול הא לחול עדיף טפי דשייך הואיל משא"כ מיו"ט לשבת דשייך הכנה ואם אין צרכי שבת נעשין ביו"ט א"כ סעודת שבת בעי הכנה משא"כ סעודת חול דלא בעי הכנה וערש"י ותוס' ריש ביצה בד"ה והיה ודו"ק היטב:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן י׳ (י״ב)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.