ודרך אגב אזכיר מה שהקשה אותי המופלג מוה' יוסף שארשטיין נ"י בהא דאמרו דב"ש דלית להו נולד גם מוקצה לית להו וא"כ היכא ס"ל לב"ש דלא יגביהנו אלא אם כן יש עליו כזית בשר ופירש"י ברי"ף משום דהוה מוקצה והרי ב"ש לית להו מוקצה ולק"מ דבמוקצה כזו שאינו ראוי מחמת עצמו הוה כמוקצה דאבנים דאף ר"ש דלית ליה מוקצה מודה במוקצה כהאי ועיין בשבת דף מ"ט בתוס' ד"ה בשלחין ובטוש"ע א"ח סי' ש"ח ובב"י האריך שם בביאור דיני מוקצה מחמת עצמם דבזה אף ר"ש מודה וז"ב ופשוט:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל ב׳ סימן א׳ (ג׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.