שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן צ״ג (ז׳)

והנה המג"א סי' ת"ה הקשה בהא דמבואר שם בפירות שהוציאם חוץ לתחום והחזירו דמותרין וכתבו התוס' דל"ד למבשל בשבת דהוה איסור תורה והקשה המג"א ממעשר ומטביל בשבת דהוא דרבנן ואפ"ה אסור במזיד וכתב דמיירי באין לו פירות אחרים ולכאורה לא הי' צריך לדחוק דבאמת הא דנאסר במזיד הוא רק מטעם קנס והרי בעי בע"ז דף נ"ב בכלים ששמשו בבית חוני' כיון דלאו בני דיעה נינהו לא שייך קנסא וה"ה כאן כיון דאמרו בפירות דאנוסים הם ל"ש לאסור הפירות א"כ ניהו דהוציא במזיד כל דלא שייך לאסור הפירות ממילא לא שייך לקנסו בדבר המותר והרי גם שם שמשו במזיד בהכלים ואפ"ה כל דלאו בני קנסא נינהו ואנוסים לא נאסרו וה"ה כאן וצ"ל כיון דמסקינן בש"ס דאף בכלים קנסו וגם בכהנים דאנוסים הם נמי פסק הרמב"ם דלא ישאו כפיהם ועיין שו"ת אא"ז הח"ץ ז"ל סי' י"ג שכתב דמקור מקומו מהך דכלים ע"ש א"כ ממילא ראוי לקנוס אף בפירות דאנוסים ועכ"פ מיושב בזה מה שהקשה בקרבן עדה בפ"ז דעירובין בירושלמי על המג"א דלדבריו לפשוט בביצה דף י"ז דבלית לי' פירי שרי כמו בפירות ולפמ"ש א"ש דל"מ למפשט דהי' מקום לחלק דשאני פירות דאניסי וגם בכלים נימא דלא קנסו דשם אבעיא לן בכלים ושקלינן וטרינן הרבה ולדידן דקי"ל דכלים אסורים הוכרח המ"א לחלק דמיירי בלית לי' פירי ובאמת לשיטת הרשב"א ע"כ אף ביש לו פירי שרי ביו"ט ולא בשבת וכמ"ש הרשב"א ודו"ק: