שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן צ״ג (י״א)

ובזה מיושב היטב הא דקאמר הש"ס אלא למ"ד מעשה שבת דרבנן מדאורייתא שחיטה ראויה היא והקשו בתוס' שם דגם בדרבנן אמרינן שחיטה שא"ר הוא גבי חולין שנב"ע ולפמ"ש א"ש דבאמת גם מדרבנן מקרי שחיטה שא"ר אבל לאסור משום מעשה שבת דבעינן שיתקן ויחדש בגוף הדבר והרי בגוף הדבר לא חידש ותיקן כלום. ובזה נראה לפע"ד ליישב דברי הרי"ף שכתב דכיון דפליגו ר"א ורבינא במעשה שבת אי אסור מדאורייתא או דרבנן וקי"ל הלכה כמאן דמיקל ממילא לית הלכתא כר"י הסנדלר ותמה הרא"ש הא מ"מ הם פליגי אליבא דר"י הסנדלר וא"כ אמאי לית הלכתא כוותי' ולפמ"ש א"ש דבאמת הרי"ף ס"ל כסברת רבינו יונה דכל הטעם דאמרו מעשה שבת משום דנעשה תיקון וחדוש בגוף הדבר ולפ"ז לר"י הסנדלר גופא דאוסר במזיד עולמית הרי לא נעשה תיקון וחידוש בגוף הדבר דהא הי' יכול להיות זה התיקון בחול וא"כ לאחרים מ"ט יאסור עולמית דמה נ"מ להם אם זה עשה בשבת או בחול ומ"ט יאסור להם דבשלמא אם מעשה שבת דאורייתא מתסר ונפקא לי' מקרא דמה שבת קודש אף כל מעשיה קודש א"כ כל שנעשה בשבת קודש הוה ואסור עולמית בין שנתקן הדבר או לא אבל אם לא אסור רק מדרבנן ומשום דמחזי כעובדין דחול א"כ זה דוקא שיאסר בשבת עצמו או למי שעשה ושייך קנס אבל לאחרים מה נ"מ להם בזה והיכא מחזי כעובדין דחול הא הוה מצי להתבשל ולהשחט בחול ולמה יאסור להם ושפיר כתב הרי"ף דלמ"ד מעשה שבת דרבנן לא מסתבר למפסק כר"י הסנדלר שיהי' אסור עולמית וז"ב והדברים נכונים וברורים. ובזה יש לישב דברי הרא"ש בב"ק שם התמוהים ועיין ש"ך חו"מ סי' ש"כ מ"ש בזה ולפמ"ש יש לישב ואכ"מ. ובזה יש מקום לישב מה שנתקשיתי זה כמה שנים והארכתי בזה בתשובה בהא דאמרו במ"ק דף י"ב וכן קי"ל בש"ע או"ח סי' רמ"ד מי שבנה ביתו בשבת דאסור לכנס בו והקשיתי שם דמ"ש ממבשל בשבת דמותר במ"ש לאחרים עכ"פ ואמאי יהי' אסור כאן ולפמ"ש א"ש דבאמת מעשה שבת לא שייך רק במה שעושה התיקון בגוף הדבר ולכך לאחרים מותר למ"ש בדבר שאפשר לבשל אח"כ בחול ומאי נ"מ לאחרים במה שנעשה בשבת וכ"ז בדבר שאם בשלו בשבת למ"ש צריך לבשל שנית או בדבר שא"צ לעשות רק פ"א ומה נ"מ לזה אם נעשה בחול או בשבת אבל בנין שבונה בשבת ואח"כ בונה גם בחול וא"כ זה הענין שנעשה בשבת מסייע למה שנעשה אח"כ בחול ושפיר מקרי מעשה שבת ונאסר כמ"ש רבינו יונה וז"ב ועיין חולין דף ט"ו ובדף קט"ו שרש"י פירש שם דר"י הסנדלר אית לי' מעשה שבת אסור מן התורה וזה מסכים לשיטת הרי"ף דס"ל דאם מעשה שבת אינו אסור מן התורה ל"ש דברי ר"י הסנדלר וכמ"ש ודו"ק: