ובזה יש ליישב דברי הב"י דזה דוקא למה דאמרו שם דאין מוקצה לר"ש אלא כעין מותר שמן שבנר שהוקצה למצותו והוקצה לאיסורו אבל לפי המסקנא דמסקינן דאין מוקצה לר"ש אלא כעין גרוגרות וצימוקים והיינו כיון דדחי' בידים וגם מוקצה למצותו הוא משום דדחי' בידים ולפ"ז י"ל דבסוכה דלא דחי' בידים דהא אינו מחויב לאכול בסוכה א"כ לא הוה מוקצה לר"ש דהא אנו לא ס"ל מוקצה כלל רק דכאן הוה מוקצה מחמת מצוה והא גם זה אינו רק בשביל דהוה מוקצה מחמת איסור שא"י לאכול בלי סוכה ועכ"פ לא דחיה בידים ובפרט די"ל דלא ניתנו שם רק בשביל הלילה הראשונה דצריך שיהי' בסוכה וגם ביו"ט ושבת אם נימא דשייך בזה סתירת אהל אבל בחוה"מ ודאי שרי וגם ביו"ט כיון דאינו אסור רק משום סתירה והרי מוקצה מחמת איסור לא אסור לבה"ג ובאמת צ"ל דהך ברייתא דעיטרה בקרמים לפי המסקנא לא אתיא כר"ש ואף דזה דחוק עכ"פ לא נשויה להב"י כל כך טועה כמ"ש הרש"ל ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן צ״ב (ח׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.