שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן צ״ב (ו׳)

ובזה אמרת דבר נחמד ליישב קושית התוס' בסוכה דף מ"ו שהקשו על ר"ח דמטביל ונפיק בי' והא אתקצאי למצותה ולפמ"ש א"ש דהרי הרא"ש כתב דנוי סוכה כיון דלא מבטל מצות סוכה לא שייך אתקצאי ולפ"ז כיון דר"ח ביו"ט שני מיירי דחסר כשר כדאמרו בסוכה דף ל"ו וא"כ שוב ל"צ למצוה והמצוה לא מתבטל בזה ל"ש דאתקצאי ואף בשבת ויו"ט ל"ש אתקצאי וז"ב אך עדיין יקשה דהרי הר"ן הקשה דאמאי אתרוג בשמיני מותר ולא אמרינן דאתקצאי מחמת שהוא ביה"ש מוקצה בשביל יום שביעי דאי מתרמי מי שלא נטל לולב בבקר נוטל בין הערבים וכדאמרו בסוכה וכתב דכיון דהוה רק דרבנן לא חייבוהו ליטול ביה"ש ע"ש ולפ"ז ביו"ט שני דאתקצאי בה"ש בשביל ספק יום ראשון דהוא ספק דאורייתא שוב שייך אתקצאי ואיך מטביל ר"ח וצ"ל דלפמ"ש במפה"י לחדש דחסר כשר בבה"ש דולקחתם לכם ביום הראשון כתיב אמרינן יום הראשון ודאי ולא ספק וא"כ שוב לא אתקצאי בה"ש וז"ב. ובזה מיושב מה שאמרו בדף ל"ו דלרב קשיא והקשה הלח"מ דהא גם הדר אינו פוסל רק ביום ראשון לשיטת הרמב"ם ולפמ"ש א"ש דהדר פסול אף בבה"ש מספק דע"ז לא קאי ביום הראשון ולכך קשה לרב ודו"ק אברא דקשה על הר"ן דהא מוקצה מחמת יום שעבר לא אמרינן ואף דבסוכה אמרינן כתבו התוס' בסוכה י"א דהרי סוף סוף ישב ביה"ש בסוכה ועשה מעשה מ"מ זה שייך בסוכה דאין המעשה סותר דעכ"פ יושב בסוכה א"כ שם סוכה עלה אבל באתרוג דבלילה אין מצות אתרוג ורק דהוא מוקצה משום היום א"כ הוה מוקצה מחמת יום שעבר דמחמת הלילה אין מצות אתרוג כלל ובאמת הר"ן לשיטתו דס"ל דמוקצה למצוה חמור טפי דאף מחמת יום שעבר אמרינן ובזה יש לישב קושית המח"ל בהפריש שבעה אתרוגים לשבעה ימים דכל אחת אוכלה למחר והקשה דעכ"פ ביום ראשון שייך מוקצה ולפמ"ש א"ש דכיון שהוקצה לו רק ליום אחד לא שייך הוקצה למצותו דיהי' שייך אתקצאי לביה"ש ודו"ק כי קצרתי: