שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן י״ט (ז׳)

ובזה מיושב היטב קושית הקדמונים בהא דאמרו בסוכה דף י"ב דקטן היודע לאמן ידיו דכשר לשחוט והקשה הר"ן והריטב"א שם ת"ל כיון דבעי שיהי' אחד עומד על גביו א"כ בכל חש"ו כשאחרים רואים אותם כשר ולפמ"ש א"ש דשם בעי אחרים דהיינו שנים וכאן באחד עומד ע"ג סגי כיון דיודע לאמן ידיו א"כ בידו לשחוט כהוגן ועיין בר"ן מ"ש שם היודע לשמור דמו אוכלין ע"ג טהרות ועיין בחידושי ריטב"א ובב"י ביו"ד סי' קכ"ז ולפע"ד תמצא שהדברים מכוונים וכיון הריטב"א אל סברת הר"ן שם ובכפת תמרים הבין שהריטב"א חולק על הר"ן ולפע"ד הם שפה אחת ודברים אחדים ודו"ק היטב וראיתי בכ"ת שם שדייק למה פירש"י דוקא שיודע לאמן ידיו ולא שיודע הלכות שחיטה ולפע"ד כיון רש"י לזה דאם יש לו אומן יד שייך לומר דהי' בידו לשחוט כהוגן ואף שא"י להבין הלכות שחיטה כיון דעכ"פ זה העומד ע"ג מלמדהו וגם אינו ברור שלא ידע לשחוט כהוגן אף שהוא ע"ה וא"י בהלכות שחיטה כ"כ אבל כל שאינו אומן עפ"י רוב יקלקל ואינו נאמן הע"א להעיד עליו וז"ב ודו"ק. ובגוף הקושיא של הפרמ"ג דאיך נאמן ע"א נראה לפע"ד כיון דלגבי הע"א בעצמו כל שראה ששחט כהוגן הרי יצאה מחזקת איסור עכ"פ לע"א וא"כ נאמן הע"א במגו שהי' אומר דשחטו גדול כיון דלא כאן שום אדם והוה אמרינן דודאי רוב מצויין אצל שחיטה מומחין הן וחש"ו אינם נאמנים לאסרו לכך נאמן הע"א ובזה י"ל דאם עמד עוד אחד שאינו מבין בהלכות שחיטה א"כ מגרע גרע ששוב אין לו לעד מיגו ולפ"ז י"ל דלכך אשמעינן במשנה דחולין דאחרים רואין אותו דכשר דהיינו בשביל שרואים ועומדים ע"ג אז כשר ואם לא הי' רואים אז הי' גריעותא מה ששנים ראו ששחטו חש"ו ודו"ק היטב: