שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן צ״ב (כ׳)

והנה תלמידי החריף מוה' אברהם לבוב נ"י נד"ז הגאון בעל ים התלמוד זצלה"ה אמר בהא דכתבו התוס' בשבת דף כ"ב ד"ה סוכה דמשום ביזוי מצוה לא הוה אסרינן בנפלו אבל השתא דאמרינן דאתקצי וביזוי מצוה אסרינן אף בנפלו ועיין בהגהת אשר"י ובמהרש"א שם ואמר הוא דכל שנפלו לא שייך אתקצי דהא כל שאינו מחסר תשמישו לא שייך אתקצאי דהא אינו ראוי לתשמיש ובזה האריך דאם האיסור משום חג הסוכות לד' אסור אף בנפלו דיש בו קדושה כל החג ובאמת שהתוס' כתבו דשייך אתקצאי אף בנפלו וצ"ל דע"כ לא כתבו התוס' דכל דלא שייך מחסר לתשמישו לא שייך מוקצה רק באם הוא באמת משתמש בו רק שנהנה ג"כ ממנו אבל כל שנפלו אם נימא דמותר להשתמש בו שוב יחסר תשמישו אם ירצה לתקנו ובכה"ג ודאי אסור משום מוקצה וז"ב. והנה בדברי התוס' בשבת דף מ"ב הנ"ל במ"ש דלא שייך ביטול מצוה במה שמטלטלו ולכך הוצרך הטעם דנעשה בסיס ולכאורה תמוה דא"כ למה אסור לקבל שמן מן הנר משום ביטול כלי מהיכנו הא אינו אסור בטלטול וצ"ל דהנר גופא נעשה בסיס ונאסר גם לאחר שכבה דכבר נעשה בסיס אבל הכלי המטפטף בו השמן זה לא נעשה בסיס אלא בשעה שהוא דולק דאם נעשה בסיס להפתילה והשלהבת דהא הי' ראוי שישרף כלו וא"כ הוה כמניח דנעשה בסיס אבל אחר שכבה הנר אז באותו שמן המטפטף להכלי מותר להנות ממנו רק בשעה שהוא דולק אסור להנות ונעשה בסיס והוה מבטל כלי מהיכנו לפי שעה דאסור ומה דקתני ואין ניאותין ממנו דמשמע דמותר בטלטול היינו משום דבסיס לא שייך בהכלי שמטפטף דזה טפטף בשבת ולא נעשה בסיס לדבר איסור כיון שלא הי' עליו ביה"ש ומ"מ אסור לתת כלי תחת הנר כיון דבשעה שהוא דולק השמן המטפטף ג"כ אסור שנעשה בסיס ביה"ש קודם שטיפטף ואסור לבטל כלי מהיכנו לפי שעה ועיין מ"א סי' רס"ה ס"ק ב' ולפ"ז מה דקאמר ואין ניאותין היינו לאחר שטפטף להכלי אף שהשמן נעשה בסיס להפתילה והשלהבת כיון שהי' ביה"ש מ"מ כשכבר בא לתוך הכלי לא נאסר רק לאכול ממנו בעוד שהנר דולק אף שכבר בא לתוך הכלי מ"מ הוקצה למצותו ונעשה בסיס להפתילה וא"כ כל שדולק ועודו חזי למצוה אסור אבל לאחר שכבה מותר וכן הבין הפ"י בתוס' דף מ"ג ד"ה בעודן: