שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן צ״ב (י״ח)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ובזה נראה לפע"ד ליישב קושית המהרי"א והב"י באו"ח סי' תרע"ז במ"ש השאלתות דהנותר מן השמן בליל ראשון מוסיף ומדליק בליל שני וכו' נותר המינו בליל שמיני עושה לו מדודה וע"ז הקשה לשיטת הרי"ף ודעימי' דהא דאמרו לשיעורא היינו דצריך ליתן שיעור שידליק כחצי שעה והנותר אח"כ יכול לכבות וכן יכול להשתמש לאורה לאחר זה הזמן שעבר מצותה העיקרית והר"ן כתב שהרי"ף סותר דברי הגאונים ואנן קי"ל בסי' תרע"ב כהרי"ף ובסי' תרע"ז קי"ל כהגאונים וע"ש בב"י מ"ש בשם מהרא"ה אבוה"ב ומ"ש הוא בעצמו ובט"ז סי' תרע"ב ולפמ"ש א"ש דבאמת כל שאינו מחסר המצוה מותר להנות אף שהוקצה למצותו ולפ"ז נראה דלכך יכול להשתמש לאורה מה שיותר על השיעור מצוה העיקרית דמה בכך שהוקצה למצותו הא אינו מחסר המצוה במה שמשתמש לאורה והא דאסור בעת המצוה הוא משום דהוה דומיא דמנורה או שהוא היכר וכמבואר שם ברש"י ור"ן אבל היותר על שיעור המצוה העיקרית א"כ כל שהוא דולק הוא מקיים המצוה יותר דאין שיעור למעלה רק למטה שלא יפחות מחצי שעה והרי כל הלילה זמנה כמבואר סי' תרע"ב וא"כ לכך מותר להשתמש וכן לכבותה מותר ובלבד שידליקנה בלילה השני' שכבר הוקצה למצותה ואסור להשתמש חול שבזה מחסר המצוה לגמרי והרי הוקצה למצותו אבל בליל השמיני דשוב לא שייך שידליק עוד לשם מצוה לכך הוצרכו הגאונים לעשות מדורה וז"ב כשמש. ובזה מיושב היטב מה דקשה לי טובא בהא דאמרו בשבת דף כ"א דקסבר ר"ה כבתה זקוק לה ופירש"י שמא יפשע ולא יתקנה כשתכבה והיא תמוה דעכ"פ מה שצריך לשיעור הדלקה זה ודאי נאסר ואתקצי למצותה בין לחילוק המהרי"א ובין לחילוק הב"י א"כ מה יועיל במה שלא יתקן הא נצטרך לעשות מדורה ומה"ת לחשוד איש ישראל שלא יקיים מצות הדלקה ויעשה מדורה אח"כ ודוחק לומר שמתנה שאם תכבה שלא יתקצי דמלבד דלא נחשדו בני ישראל על כך אף גם דלא יועיל התנאי כלל דמה שצריך לכשיעור מצוה ודאי אסור ונתקצה ממילא ובפרט למאן דס"ל כבתה זקוק לה והיא קושיא נפלאה אמנם לפמ"ש א"ש דבאמת ירצה שידליק בלילה אחרת לשם מצוה ורק כיון דמותר להשתמש לאורה כדס"ל לר"ה א"כ שוב יהנה ממה שהוקצה למצותו ואכן לומר כל שאינו מחסר המצוה לא אכפת לן ז"א דכיון דכבתה זקוק לה שוב אם לא יחזור ויתקן וידליקנה בליל השני' זה מחסר המצוה דזה הי' צריך שידליק בלילה שלפניה דאסור להשתמש לאורה ולכך אסרו וז"ב מאד. ובזה מיושב קושית התוס' דמהיכן דייק דמותר להשתמש לאורה דלמא אסור להשתמש לאורה רק דכבתה זקוק לה ולפמ"ש א"ש דאם אסור להשתמש לאורה שוב אין חשש כלל דמה"ת לחשדו שלא יחזור ויתקננה ובשלמא אם מותר להשתמש לאורה חיישינן דכשיפשע ולא ידליקנה אף שידליקנה בלילה שניה לשם מצוה הרי משתמש לאורה שלא כדין אבל באם אסור להשתמש מה בצע לו בהדלקה רק לשם מצוה ומה"ת לחשוד שירצה להרויח דמי שמן ומי הכריחו שידליק כלל ולא יעשה שום איסור כלל אברא דלפ"ז צריך להבין לרב דס"ל דכבתה אין זקוק לה ואסור להשתמש לאורה ומנ"ל זאת הא אף דכבתה זקוק לה כל דאסור להשתמש לאורה לא חשדינן לי' אך נראה דאם כבתה זקוק לה אף דלא חייש רב שמא יפשע וא"כ זה בחול אבל בשבת דאסור להדליק שוב יהי' אסור בשבת שמא תכבה וע"כ דכבתה אין זקוק לה:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.