שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן צ״ב (ט״ו)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה בגוף דברי הבה"ג הנ"ל והטור שאסרו נוי סוכה אף בטלטול אני תמה דהתוס' בשבת דף מ"ב ד"ה ואין ניאותין כתבו דמשום הוקצה למצותו לא אסור בטלטול דע"י הטלטול לא נתבטל המצוה ע"ש ועיין במהרש"א שם שביאר דבריהם דדייק מדקתני ואין ניאותין דלא אסור רק לאכילה והנאה ולא טלטול דבטלטול לא שייך הוקצה למצותו דאין מקלקל בזה המצוה וא"כ כאן דאינו רק בשביל דהוקצה למצותו למה יהיה אסור בטלטול ובאמת שבש"ס אינו מבואר רק דאין מסתפקין מהם והיינו כל שמבטל המצוה בזה ולא דאסור בטלטול אבל אי קשיא הא קשיא דא"כ הא דאמרו בסוכה דף ל"ו אתרוג של מצוה מותר להריח בו הדס של מצוה אסור להריח בו וקשה כיון דכל עיקר האיסור הוא בשביל דהוקצה למצותו כדאמרו שם דמריחא אקצי' וא"כ מה שייך ביטול מצוה כל שאינו אוכלו או נהנה באופן דמכליהו רק שמריח בו וצע"ג:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.