שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן צ״א (ח׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה לכאורה יקשה דלפמ"ש המהראנ"ח הובא במלמ"ל פכ"ג מאישות דמועיל סילוק בדבר שלב"ל בדבר דהוא רק מדרבנן א"כ לכאורה י"ל דלכך לא גובה הבע"ח מאותן נכסים שקנה אח"כ מטעם סילוק עצמו ולכך גובה השבח ג"כ אמנם נראה דכיון דדאקני לא משתעבד דהוה דבר שלבל"ע ורק משום נעילת דלת משתעבד או משום שהוה חיוב על גופו ועכ"פ לא מהני סילוק דלא הי' לו שום שייכות עוד בהנכסים והוה לי' כמו שסילק עצמו קודם אירוסין דל"מ דכל שרצה לסלק עצמו קודם שוב לא שייך הנעילת דלת וגם החיוב שמחייב גופו ושוב הו"ל דבר שלבל"ע וידעתי שהמעיין במלמ"ל שם ימצא דבכה"ג יש לו כח לסלק עצמו וכמו בסילוק מקנס מ"מ לפע"ד גם בקנס לא יוכל לסלק עצמו ובתשובה אחת הארכתי לענין סילוק בקנס וא"כ א"ש גם כאן ובזה יש לומר דלזה תירצו התוס' דמיירי באפותיקי והיינו אף באפותיקי סתם ועכ"פ בכה"ג ודאי מועיל הסילוק דאין כוונתו לסלק רק שזה יהי' אפותיקי שלו וממילא מסתלק מן הנכסים שיקנה אח"כ. ובזה מיושב ג"כ הא דמיירי כשעשאו אפותיקו והיינו ע"ד שכתבתי למעלה ודו"ק:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.