שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן פ״ט (ז׳)

ובזה מיושב מה דהרמב"ם לא חילק שם בהלכות שבת פכ"ג בין ולד הטומאה לאב הטומאה דהרי שם נתן רבינו הטעם משום מתקן והרי לענין מתקן החילוק בין ולד לאב מבואר ולכך נקט כלים טמאים דהיינו דוקא בטומאה דאורייתא כמ"ש הט"ז אבל בהלכות יו"ט ששם כתב הטעם שמא ישהה דביו"ט שייך שמא ישהה וחיישינן לתקלה דזמן מרובה משא"כ בשבת דהוא זמן מועט ולכך הוצרך לחלק בין אב הטומאה דה"א דגם בולה"ט יאסר מה"ט וא"כ אין מדברי הרמב"ם ראיה ודו"ק ולפמ"ש היה נראה דגם להגעיל כלי ביו"ט הי' מותר דלא שייך מתקן דהרי מקלא קלי איסורא ועיין בשיטה מקובצת בסוגיא דטבילת כלים שנחלקו בזה הקדמונים ועכ"פ להדיח ודאי מותר וכמ"ש הקדמונים דהדחה היא זו ואינו בכלל טבילת כלים ע"ש ובזה ל"ק קושית הפורת יוסף הנ"ל: