שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן פ״ט (י׳)

והנה בענין עירוב שנפסק בשבת ותקנו ע"י עכו"ם או בכל עירוב שעושין ע"י עכו"ם יש להסתפק אם יכול הישראל לברך וראיתי במחנה אפרים הלכות שלוחין סי' י"א שהאריך בזה דבפועל דידו כיד בעה"ב שייך שליחות לעכו"ם והוה כאלו הישראל עשהו שליח ומברך עליו הישראל וכן בטבל כלים ע"י עכו"ם יכול הישראל לברך עליו כמ"ש הפ"ח סי' ק"כ ע"ש ומ"ש לפקפק שם ניהו דאם הגוי עשה הוה כמו שעשה הישראל דלא בעינן תורת שליחות בזה מ"מ אין הישראל מברך כיון דגם אם ישראל חברו עושה המצוה אינו מברך רק מי שעושה לפע"ד אין ענינו לכאן דשם גם הישראל העושה מחויב בהמצוה לכך מברך מי שעושה אבל בעושה ע"י עכו"ם דהוא אינו מצווה ע"ז א"כ מהראוי שיברך הישראל שצריך לעשייה זו להמצוה וז"ב ואין להקשות מהא דאמרו במנחות דף מ"ב כל מצוה דכשרה ע"י נכרי אין הישראל מברך עליה ואף להמסקנא דגם שכשרה בנכרי מברך הישראל היינו כשהישראל עושה המצוה אבל לא כשעושה הנכרי וא"כ גם בעושה מעקה ע"י נכרי או מטביל כלים ע"י נכרי או עירוב למה יברך הישראל על עשיית נכרי אבל אחר העיון ז"א דזה דוקא אם מברך על עשייה שייך זאת דאין מברכין על עשייה כמו לעשות סוכה או לעשות תפילין אבל על גוף המצוה ודאי צריך לברך אף שעושה ע"י גוי וז"ב ופשוט הארכתי בזה לפי שראיתי במכתב שכתב לי הרב הגדול מוה' וואלף בער שענקיל נ"י מטארני ביום ה' יתרו תרט"ז בשם ספר קהלת יעקב במ"ש המ"א סי' רס"ג בנשים שהולכות לחופה ובבואם לביתם ע"ש סמוך לחשיכה שמדליקין ע"י נכרי הנרות והן מברכין וע"ז הקשה הא כיון שעושה ע"י נכרי אין מהראוי שיברך הישראל וכדאמרו במנחות דף מ"ב וגם הקשה כיון דהנכרי עושה גם כשישראל הי' העושה מהראוי שהעושה יברך והנה כבר כתבתי ליישב שתי הקושיות האלו והרב מו"ה וו"ב שענקיל כתב דהו"ל יד פועל כיד בעה"ב ועדיף משליח ובאמת זה יצדק דנעשה שלוחו וכמ"ש המח"א אבל שיהי' יוכל לברך ל"מ זאת והעיקר כמ"ש גם מ"ש כיון דעיקר המצוה נמשך גם אח"כ שייך לברך על גמר המצוה ולפמ"ש א"צ לזה דאם הי' מברך לעשות הי' קשה אבל כיון שמברך להדליק והרי מצות הדלקה הוא על הישראל וז"ב ופשוט ועיין בשבת כ"ג גבי הדליקה חש"ו לא עשה ולא כלום ומשום דהדלקה עושה מצוה אבל כל שהנחה עושה מצוה שפיר הי' החש"ו מדליקין והגדול מברך הרי דבכה"ג לא שייך לומר שהעושה יברך וז"ב ונכון ודו"ק היטב ובזה יש לישב קושית הט"ז סי' א' ביו"ד לענין אלם ששוחט ואחר מברך ויש להאריך בזה ואכ"מ: