שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן פ״ח (י׳)

ובזה מיושב היטב הא דהקשה אחד מהתלמודים דלשיטת ר"ת דשעת ביעורו היינו אחר שש א"כ לפ"ז יהי' לאחר זמן האיסור האפר מותר וקודם הזמן האיסור יהי' האפר אסור ולפמ"ש א"ש דבאמת גם קודם לא יהי' אסור דיתבטל ברוב וכמ"ש אברא דהמ"א סי' תמ"ה ס"ק ה' דעתו דבע"ז דאסור במשהו אסור אף זוז"ג דעכ"פ משהו מיהא איכא וכן בחמץ וא"כ אפשר דלא מהני גם ביטול ברוב הן אמת דדברי המ"א תמוהים כמ"ש בפרמ"ג שם דהא עד הלילה הוה בששים ולא במשהו וגם בפסח עצמו האפר אינו בכרת וגם בדילי מיני' ולא שייך משהו ולכאורה רציתי לומר דלענין הנאה לא שייך לומר דהוה משהו דכל שיש הגורם דאיסור אף במשהו הרי נהנה במשהו וז"ש המ"א דהנאה כל שהו מיהא הוה אבל ז"א דא"כ בערלה דאסור בהנאה נמי נימא כן וע"כ דכל דבטל לא נהנה כלל מהאיסור וא"כ ה"ה בחמץ וע"כ דברי המ"א תמוהים בזה וצ"ע. והנה בטעם הדבר דשלא בשעת ביעורו השבתתו בכל דבר אף דלרש"י היינו לאח"ז איסורו והרי לר"י תשביתו היינו שריפה וא"כ למה בשלא בשעת ביעורו יהי' סגי בכל דבר וצ"ל כמ"ש רש"י בדף י"ב כיון דמוזהר מה"ת הוא יכול לעשות בכל דבר וביאור הדברים דהתורה הקלה עליו כי היכא דלא יעבור על ב"י והעשה דתשביתו ומה יעשה אם לא ימצא עצים לשרפו ולפ"ז נראה לי דזה דוקא אם ראוי לקיים כדינו בשריפה אבל אם א"י לקיים כדינו בשריפה לא מועיל שאר דבר כיון דעיקר תשביתו לר"י הוא שריפה רק דשלא בשעת ביעורו כיון דזמנו בהול הקלו עליו והו"ל שאר דברים ג"כ כשריפה הו"ל כהך דר"ז דבעי כל הראוי לבילה. ובזה עמדתי על דברת הב"י סי' תמ"ו שכתב דמ"ש הטור יוציאנו דמה שמועיל הוצאה מרשותו הוא לשיטת רש"י דהשבתתו בכל דבר שלא בשעת ביעורו וה"ה דהוצאה מרשותו הוה השבתה והוא תמוה דא"כ למה כתב הטור אח"כ דביו"ט לא מועיל כיון שא"י לשרפו כדינו לר"י דס"ל דביעור חמץ שריפה והא לרש"י השבתתו בכל דבר ונשאלתי בזה בלמדי עם תלמודי שנת תרי"ב י"ב שבט ב' בשלח ולפמ"ש א"ש דכל שא"י לשרפו ביו"ט ל"מ לר"י דהו"ל אינו ראוי לבילה. ובזה מיושב מה שקשה על הטור דניהו שא"י לשרפו כדינו הא מ"מ מועיל ההוצאה שלא יעבור על ב"י ונשאלתי בזה ואמרתי דכל שהוא אנוס בתקנת חז"ל שאסרו להוציא שוב אינו עובר וכעין מ"ש התוס' בשבת ד' לענין רדיית הפת ומצאתי בכ"מ ובמ"א סברא זו אבל לפמ"ש א"ש דכל שא"י לשרפו שוב ל"מ השבתה בכל דבר דאינו ראוי לבילה. ובזה יתיישב קושית רש"י בפסחים דף כ"ז ע"ב במ"ש חכמים אם לא מצא עצים יהא יושב ובטל והקשה רש"י דהא השבתתו בכל דבר ולפמ"ש א"ש דלר"י דהשבתה הוא שריפה דוקא א"כ עכ"פ בעי ראוי לבילה וא"כ כל שאין לו עצים דאינו ראוי לבילה שוב מעכב ודוקא לרבנן דס"ל השבתה בכל דבר א"כ אף שאינו ראוי לשריפה השבתתו בכל דבר ועיין פסחים דף ה' ש"מ אין ביעור חמץ אלא שריפה ודו"ק ברש"י שם: