והנראה בזה דהנה המהר"א ששון נסתפק אם נאסרה כבר לא נאסרה עוד לבועל שני דל"ש ונטמאה ונטמאה וכבר תפסו השבו"י דנעלם ממנו הא דאמרו כאן לאסרה לבועל שני באנו וכתבתי בחידושי דחלילה למהרא"ש שיטעה בזה וע"כ לא נסתפק המהרא"ש רק בעידי קינוי וסתירה דלא נודע בבירור שנטמאה רק דהתורה אסרה וקראה טומאה משום דכתיב ונטמאה ונטמאה בזה שפיר כתב המהרא"ש דכל שכבר נאסרה ול"ש ונטמאה שוב לא נאסרה על בועל השני אבל כל דיש עידי טומאה ממש פשיטא דנאסרה לבועל ע"י הזנות ומה בכך שכבר נאסרה וז"ב כשמש:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן פ״ד (ח׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.