שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן פ״ד (כ״ב)

והנה הוגד לי קושיא בהא דמוקי בזינתה וחזרה וזינתה דא"כ שוב לא הוה נערה המאורסה דנעשית בעולה ובאמת שזה טעות דהא אנן קי"ל כרבנן דרבי בבאו עליה עשרה ב"א ועדיין היא בתולה דכלן בסקילה וכן קי"ל כמ"ש הרמב"ם פ"ג מא"ב ה"ו ועיין מלמ"ל שם א"כ שוב ר"י בר"י כרבנן ס"ל ומשכחת לה נערה המאורסה שנבעלה שלא כדרכה ומיהו בלא"ה הוא טעות דבש"ס לא אמרו דנערה המאורסה משכחת לה בזינתה וחזרה וזינתה רק אשה חבירה דמקטלה אליבא דר"י בר"י משכחת לה בזינתה וחזרה וזינתה אבל לא נערה המאורסה ונערה המאורסה באמת הו"ל עדות שאילה"ז ולא מקטלא רק באתרו בה ואטו לר"י בר"י אסור להתרות רק דא"צ להתרות קאמר וז"ב ופשוט: ודרך אגב אבאר במה שראיתי בשו"ת חוט השני סי' י"ז האריך דהיכא שהוחזק שהוא כך ואח"כ רוצה להכחישו כתב שא"י להכחיש דאל"כ היאך סוקלין ושורפין ומלקין על החזקות והא יכול להכחיש והרי כל העונש בא ע"י שלא הכחיש ואין עונשין על הודאת פי' ולפע"ד ל"ד דשם כל שלא הכחיש הוה החזקה ברורה וסוקלין על החזקה ומה בכך שיכול להכחיש כל שלא הכחיש החזקה ברורה ודמי למגז דאמרו בב"מ דף יו"ד אף דפועל יכול לחזור כל כמה דלא הדר ידו כיד בעה"ב דמי יעו"ש וה"ה בזה ובלא"ה לפמ"ש הרמב"ם פי"ז מסנהדרין הטעם דאין מלקין וסוקלין על הודאת פי' הוא דשמא הוא מעמלים והמטורפין שרוצים להרוג ולאבד עצמם יעו"ש ולפ"ז כל שכבר הוחזק כן וא"כ אינו מעמלים והמטורפין דעד השתא הוחזק ולא הי' נ"מ לענין מיתה וא"כ אף דכעת בא ענין מלקות ומיתה אבל עכ"פ עד הנה לא הי' מהעמלים והמטורפין וא"כ שוב שפיר מועיל החזקה: