שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ס׳ (כ״ג)

והנה בגיטין ע"ה אמרו הא מני ר"מ דאמר בעינן ת"כ והקשה בא"מ סי' כ"ט ס"ק י"ט דמה קושיא הא מ"מ מחויבת להחזיר הנייר דהו"ל כשכר פעולה כיון דהמעשה נעשה ע"מ כן ע"ש ולא ידעתי מה קשה לי' דשם דאזלינן דע"מ לאו כמעכשיו דלכך הקשה מ"ש רישא ומ"ש סיפא וא"כ אם מחויבת להחזיר הנייר לא נקיטה מידי ושוב ל"ש שכר פעולה דהא המעשה לא נעשה דהא לא נתגרשה וא"כ שוב לא מחויב מחמת שכר פעולה ובלא"ה ל"ק דהא ניהו דמחויב מכח שכר פעולה אבל בזה שוב סגי בהחזרת דמים דאף דהיכא דאיתא בעיני' אינו מועיל החזרת דמים זה אם הוא מתורת תנאי אבל כאן הוא מתורת שכ"פ ושכ"פ סגי בהחזרת דמים כמבואר בחו"מ סי' של"ב ובזה י"ל הא דמשני אביי ר"מ הוא לאו אוקמתא חדשה רק דבאמת ר"ח אוקמא כרשב"ג רק דכ"ז שהוא בעין ל"ש זאת אבל כל שאוקמא כר"מ דמצד התנאי אינו מחויב רק משום שכירות ושכירות יכול לקיים ע"י חזרת דמים ובזה מיושב מ"ש ר"ח דאפשר דמפייסה לי' בדמים והקשה הרשב"א דמה בכך כל שמחזרת הנייר לא יהיב לה מידי ולפמ"ש א"ש דר"ח ג"כ כיון למה דאוקמא אביי וכל דמצד שכירות הוא וסגי בחזרת דמים אף שמחזרת לו הנייר לא אוכפת לן וכמ"ש ובזה מיושב מה דהקשה הש"ס מ"ש רישא ומ"ש סיפא והרשב"א הקשה דסיפא בלי רישא ג"כ קשיא דכל שמחזרת לו במה מגרשה ולפמ"ש א"ש דעיקר קושית הש"ס הוא דמ"ש רישא דל"מ חז"ד שאמר והנייר שלי ובסיפא ג"כ ל"מ חז"ד וע"ז אמר ר"ח דמהני חז"ד והקשה אביי דל"מ וע"ז חידש כר"מ ושוב מועיל חז"ד עוד י"ל לישב קושית אביי על ר"ח דלכך מועיל חז"ד והרי ר"ח אמר יכילנא למפסל כל גיטי דעלמא ורבא אמר דאקנויי לי' רבנן ולפ"ז בכה"ג שוב מועיל חז"ד דהא באמת היה שלה מעיקרא והיא אקניתא ליה ובכה"ג מסתבר לי' לר"ח דמועיל חז"ד כיון שהי' שלה מעיקרא ואקשי לי' אביי דעכ"פ ונתן ל"ש דכל דמחזרת לו הנייר אין כאן נתינה ואף דהיה שלה הא עכ"פ צריך להיות נתינה ודו"ק: