ובזה מיושב היטב קושית הפ"י שהקשה דאמאי אינו נאמן לסקול על ידו דהא ע"כ מיירי דהאב אומר שקדשה קודם שזינתה דאח"כ בודאי אינו נאמן לכ"ע וא"כ ע"כ מיירי שאמר מקודם וא"כ אמאי אין סוקלין דהא איסור בע"א הוחזק כמ"ש הרמב"ם פט"ז מסנהדרין ולפמ"ש א"ש דהא באמת עיקר נאמנות האב הוא על ידו שהיא מקודשת אבל על המקדש פשיטא דלא מהימן אם יבא ויכחישו שלא קדשה פשיטא דנאמן הוא דעל המקדש לא נתן התורה נאמנות וכיון שכן לענין קטלא לא אתחזקה כלל דדלמא יבא ויכחיש וא"כ שוב ל"ש חזקת חיים דלא נודע מי הוא וז"ב ולפ"ז אם אמר האב שקידשה לזה והלה הודה ואח"כ זינתה פשיטא דנהרגת על יד האב דהרי כבר אתחזקה למקודשת גמורה על ידי האב והמקדש ובזה יש לישב קושית התוס' שהקשו דא"כ קרא דאת בתי נתתי לאיש הזה דכתיב וסקלוה היאך משכחת לה ולפמ"ש א"ש דבכה"ג שקדשה לזה והוא הודה שפיר סוקלין על ידו וז"ב:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן פ״ד (י״א)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.