שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן פ׳ (ט׳)

ובזה מיושב מה דהרמב"ם השמיט בפ"ט ממ"ע הי"א הך דאין ראי' לדבר משום דבגבאי צדקה דפטור משום לשמור ולא לחלק ואף מדרבנן פטור שפיר הוה ראי' גמורה ע"ש ודפח"ח אבל הרמב"ם הזכיר ג"כ הקדש וגם לפ"ז ל"ש כלל חשבון עם הג"צ ובאמת משכחת לה גם בג"צ כגון אם טוען שלא קיבל כלל והם מבררים שקיבל דבזה לא הוה טענת שמירה אך לפע"ד הי' נראה בפשיטות דלפמ"ש השטמ"ק דבהקדש ל"ש בהאי הנאה דקמהימן לי' דהכל נאמנים אצה"ק ולפ"ז זהו במעות הקדש אבל בצדקה דדין הדיוט יש לו א"כ ל"ש זאת ואין הכל נאמנים ולכך לא יתן אדם מעות לצדקה אא"כ ממונה עליו ת"ח כרחב"ת והיינו משום דשבועה ליכא כלל אף כשיפשע ויזיק בידים וגם הוה מעות הדיוט ואינו מתיירא לקחת ולפ"ז באמת מ"ש כי באמונה הם עושים היינו שם דהוה מעות הקדש אבל מעות צדקה דל"ש זאת מנ"ל דאין מחשבין ולכך אמרו בש"ס אעפ"י שאין ראיה לדבר והיינו לענין גבאי צדקה: