והנה בשנת תרט"ז עש"ק עקב הגיעני מכתב מכבוד אבי מורי הגאון נ"י שהקשה בהא דאמרו ר"פ גה"נ דאיסור מוקדשין קדים ומ"מ חייל גה"נ שכן נוהג בב"נ וע"ז הקשה דבלא"ה יוכל לחול משום דגה"נ אף באין בו כזית חל ומוקדשין צריך שיעור וכבר קדמו בנו"ב מהד"ת חלק אהע"ז סי' קמ"א ובשו"ת ב"א חלק יו"ד סי' ל"ה והנה לפמ"ש בריטב"א דאנן לאו לחיובא האוכל דנין כן ע"י גוף חלות האיסורין ובחתיכה שיש בה כותבת קדים וקייל בי' איסור יוה"כ ע"ש וה"ה כאן בחתיכה שיש בה כזית קדים חל איסור מוקדשין ואף דהגיד כלו אין בו כזית אבל עכ"פ בצירוף שאר הירך יש בו כזית והרי יש בגידין בנו"ט אנן קיימין שם שוב הגיד חל מתחלה וז"ב ודו"ק אך בגוף דברי הריטב"א אני דן דהא כל איסורים לבד מנדר מקרי איסור גברא כמ"ש הריטב"א בעצמו בקידושין נ"ד א"כ על האוכל אנו דנין ולא על חפצא א"כ שוב האוכל אסור בח"ש או בכזית מצד נבלה ויוה"כ לא מצי לחול מיהו י"ל דגם בזה מ"מ בכותבת חל על האוכל איסור יוה"כ קדים וצ"ע בזה וגם הנו"ב מהד"ק חלק או"ח סי' ל"ו לא ראה דברי הריטב"א הלז:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן כ״ב (י׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.