והנה בהא דמבואר בבעה"ת שער ב' ח"א סי' ה' לענין מה שתקנו הגאונים לענין שישבע הלוה שאין יכול לפרוע חובו ונחלקו אם הוא בנק"ח כדין מודה במקצת והבעה"ת מסכים שהוא כעין מודה במקצת שטעם השבועה מפני שהוא נשמט מפני שאין לו כמו כן שבועת הגאונים מפני שדחיקא לי' שעתא רוצה שיפרע כשירוח לו הזמן והנה לכאורה לפמ"ש התוס' דמתורת גלגול הוא א"כ כאן שנשבע שאין לו ל"ש תורת גלגול אך י"ל כיון דעכ"פ דסדור בע"ח הוא משלם רק על היתר מסידור בע"ח הוא דתקנו הגאונים א"כ הוה ג"כ כעין גלגול ולפ"ז אם אין לו כלום כגון שנשרף וכדומה רק שחוששין שמא העלים ממון לא הוה בנק"ח ואפשר דמשום לא פלוג דעפ"י הרוב אינו גברא ערטילאי שוב תקנו בסתמא אמנם מה שנחלקו לענין היורש שטוען שלא ירש כלום בזה ל"ש בודאי שבועה בנק"ח והבעה"ת שער וא"ו כתב שם שנחלקו המורים ולפמ"ש א"ש דל"מ כשטען היורש שלא ירש כלום דל"ש שבועה בנק"ח וכמ"ש אמנם אף שנשאר מקצת הנה מטלטלי דיתמי לבע"ח לא משתעבדי ואף בקרקע דשייך ג"כ סידור בע"ח מ"מ הקרקע בודאי הו"ל הילך וא"צ לשבע ועל המותר שוב ל"ש שבועה בנק"ח וכמ"ש ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ע״ז (י״ז)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.