שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ע״ז (י״ב)

ובזה מיושב קושית הט"ז סוף הסימן דלרש"י דבפקדון גם כ"ה חייב דל"ש אין אדם מעיז והרי רש"י ס"ל דהילך ל"ש רק בפקדון והרי בפקדון חייב אף כ"ה ולפמ"ש י"ל דהילך עדיף מכ"ה דכ"ה ראוי שיתחייב דל"ש אין אדם מעיז אבל מודה במקצת ואומר הילך א"כ חשוב כברשותו והרי כל הטעם דמודה במקצת דחייב הוא משום דהוה כעין גלגול וכל דהילך הו"ל כברשותו ולא חשיב כופר כלל ויש לפקפק דמ"מ לרש"י בודאי מודה במקצת חייב בפקדון דלא עדיף מכ"ה וא"צ לגלגול ועכ"פ יהיה איך שיהי' י"ל דהילך דפטור במלוה משום דחשוב כאלו הוא מונח ברשותו ואפשר דגם לדידן דמטלטלי חשיבי אינו ברשותו אף בלא כפרי' במלוה מודה כל דא"ל הילך דפטור דחשוב כאלו מונח ברשותו לגמרי ובזה נראה לפע"ד דבר חדש דאם תבע לו מאתים והודה לו במנה וא"ל הילך ואח"כ מגלגל עליו עוד תביעות באופן דיכול לטעון סטראי נינהו א"כ שוב לא מועיל הילך דמה בכך דחשוב כאלו הם ברשותו הא מ"מ הוא יכול לומר דזה אינו בשביל מה שמגיע לו עוד וא"כ שוב ל"ח הילך: