והנה לכאורה הי' נ"ל דבר חדש דהנה בטעם הילך דפטור משום דהו"ל כמאן דנקט לי' מלוה דמי לפע"ד לכאורה הדבר תלוי אם מלוה דלא כפרי' חשיב ברשותי' שנחלקו הרז"ה והרמב"ן במלחמות פ' שור שנגח גבי האי גברא דתקע לחברי' ע"ש ולפ"ז אם נימא דמלוה הוה ברשותו כל דלא כפרי' שפיר חשיב מלוה דבר שברשותו וכל דא"ל הילך הרי הן שלו בכל מקום שהם אבל להרמב"ן דלא מקרי דבר שברשותו לכך ע"כ דוקא בפקדון שייך הילך כמו שהוא דעת הפוסקים בחו"מ סי' פ"ז משום דפקדון כל דלא כפרי' ודאי חשוב ברשותו ובזה נראה לפע"ד לקיים הגירסא שם דאי קמודה הו"ל הילך ורש"י מחקו דכל שטר הו"ל הילך ולפמ"ש יש לומר דלהס"ד דלא הוה ידעינן דשטר חשיב שעבוד קרקעות א"כ לא חשוב שטר הילך דאנן קי"ל כב"ה דשטר העומד לגבות לאו כגבוי דמי ולפ"ז אינו חשוב כהילך רק מה דקא מודה בי' ואינו כופר זה חשוב קצת כגבוי וכמ"ש הכנה"ג בחו"מ סי' פ"ב לענין מגו להוציא דבשטר לא חשיב להוציא ע"ש וה"ה בזה כל דקמודה ל"ח להוציא ובזה נראה לפע"ד דזה מה שמחלק הסמ"ע בין נתן לו השתא משכון לבין נתן לו מעיקרא והיינו דכל שנתן לו מעיקרא שוב הו"ל כמאן דגבי משא"כ עתה כיון דלא סמך עלי' מעיקרא ל"ח הילך:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ע״ז (י׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.