שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ע״ו (ז׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ומה יקרו בזה דברי רבינו בפ"ג מתמידין הלכה ט"ו שכתב כל הפתילות שאסור להדליק בהם בשבת אסור להם להדליק במקדש במנורה שנאמר להעלות נר תמיד והדבר תמוה דאמאי השמיט שמנים דנקט רמב"ח ולפמ"ש א"ש דשמנים פשיטא דפסול דאינו זית זך ולכך נקט פתילות דוקא ודו"ק ועכ"פ יהי' איך שיהי' הדבר תמוה דמ"מ פסול משום דהוא דבר טמא וגם בנר חנוכה קשה דת"ל דפסול משום דלא הוכשר למלאכת שמים ולפמ"ש א"ש די"ל דאוסר אף בנותן מעט שמן כשר לתוכו דמ"מ אסור בנר שבת גזירה דלמא אתי לאדלוקי בעיניהו ומ"מ עכ"פ האיסור אינו ניכר שהרי נדלק יפה ול"ש למפסל משום מלאכת שמים דבעי מהטהורה כנלפע"ד. אמנם אי קשיא הא קשיא דכיון דמה שאסרו בנר חנוכה באותן שמנים ופתילות מיירי בכה"ג שמערב השמן בשמן כשר וכמ"ש א"כ אמאי יפסול הא באמת בשבת אין הגזירה אלא משום דלמא אתי להדליק בעיני' והרי בחנוכה בודאי בעיני' לא ידליק דאסור משום דכבתה זקוק לה וכל דאסרו חז"ל מאיזה טעם שוב לא גזרינן וכמ"ש הריטב"א דכל דלכתחלה אסור לא גזרו בדיעבד וא"כ בשלמא בסתם שבת אמרינן דאם נתיר בתערובות נתיר ג"כ בעיני' וע"ז גזרו משום שאין נדלק יפה ואנן בעינן שיהי' נר שבת קיים אבל בחנוכה דבלא"ה אסור משום דכבתה זקוק לה ושמא יפשע בה כמ"ש רש"י וא"כ עכ"פ בעיני' לא ידליק וכל שהוא בתערובות שוב ליכא חשש וכמ"ש הריטב"א ועיין גיטין דף ס"ז בסוגיא דאומר אמרו דבכה"ג לא גזרו ובשלמא בחול שפיר יש לומר דגזרו דלמא אתי לאדלוקי בעיני' ואף דלא ידליק דלמא כבתה וזקוק לה די"ל דסמך דלא יפשע וידליק כיון שיכול להדליק ועי"ז באמת יפשע ולא ידליק אבל בשבת דלא יוכל להדליק א"כ על מה סמך ואמאי יהיה אסור בשבת והיא קושיא גדולה וצ"ל דבשבת בלא"ה אסור שמא יטה דמותר להשתמש לאורה וא"כ בזה גזרו אף בתערובות וזה חדא גזירה דבכלל השמנים הפסולים הוא אף בתערובות וכמ"ש הט"ז סי' רס"ד ס"ק ד' וכן נראה מהתוס' ישנים דא"א שלא יטה ולא הוה גזירה לגזירה וא"כ אף בתערובות שייך שמא יטה דא"א שלא יטה וכל דהוה בכלל שמנים ופתילות שאסרו להדליק בשבת אף בתערובות גזרו וזהו שתלו חכמים דכל שאסרו להדליק בשבת אסור בחנוכה והיינו דשם הוה שמנים בתערובות ג"כ בכלל וה"ה בזה ולכך בפתילות התירו כל שנתכוון להקפות דשוב אינו בכלל הגזירה והו"ל גזירה לגזירה ועיין בט"ז ס"ק ב' שם:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.