שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ע״ו (ו׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

והנה יש להסתפק באם נתערב הרבה שמן כשר ומעט שמן מהפסולים אם כשר להדליק דבש"ס לא נקט רק להיפך אם נתן מעט שמן לתוכו אבל להיפך לא שמענו ולפענ"ד נראה דודאי בטל ברוב כמו כל האיסורין ול"ש למגזר אטו בעיניהו וכמו בכל איסורין שנתבטלו ברוב דלא גזרינן דלמא אתי למיכל בעיני' וכאן אף לבטל לכתחלה שפיר דמי דהא היתר הוא ודמי לסכך סוכה דכתב הר"ן דשרי דקודם הסוכות היתר הוא ומכ"ש בזה דגם עכשיו היתר הוא רק לנר שבת אסרו והנה יש להסתפק בנר מקדש באם נתערב מהשמן אם כשר ולפע"ד נראה דכיון דהתורה הקפידה שיהי' שמן זית זך ורק הראשון לבד כשר כדאמרו במנחות דף פ"ו וכן קי"ל כמ"ש הרמב"ם בפ"ז מאיסורי מזבח ה"ח א"כ אף בכה"ג פסול דעכ"פ מאיס לגבוה והרי בעכבר שנפל לשמן דפסול לגבוה נחלקו האחרונים אם בטל בששים דמותר להדיוט אם מ"מ פסול לגבוה ועיין ביו"ד סי' ק"ד ובט"ז שם ובמ"א סי' קנ"ד ואני כתבתי בגליון המג"א שם ס"ק י"ט דבריטב"א בסוכה דף נו"ן משמע דמ"מ מאוס לגבוה ולפ"ז מכ"ש בשמנים הפסולים בעיניהו לנר שבת שאין דולק יפה א"כ אף בנתערבו בששים מ"מ מאוס לגבוה ובפרט דלא עדיף מאם הי' שמן זית רק שאינו כתוש דפסול למנורה ומש"ש בזה ולכך שפיר נקט דכל השמנים דפסולים לשבת פסולים למקדש. אברא דמדברי התוס' שם ד"ה שמחת נראה דאם כרך דבר שמדליקין בו עם דבר שאין מדליקין בו דכשר אף לגבוה ובטיל ואם הי' פשתן רוב הי' בטיל וא"כ בשמנים נמי אמנם נראה דדוקא בפתילות דהפסול משום שאינו נדלק יפה שהאור מסכסך וא"כ כל שנדלק יפה ובשבת אין האיסור רק שמא ידליק בעיני' ובמקדש לא גזרו אבל בשמן דהפסול שאינו זך א"כ עכ"פ אינו מן הזית הכתוש בלבד והרי אינו כשר רק הראשון ולכך בודאי פסול בזה כנלפע"ד ברור ולפ"ז צ"ל דהא דכלל שמנים עם פתילות הוא רק דכל דפסול בפתילות פסול בשמנים אבל שמנים עדיף עוד יותר וכמ"ש:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.