שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ע״ה (ט׳)

ובזה מיושב היטב קושית הזכרון יוסף דהיאך אפשר לומר דמליח הרי הוא כמבושל דא"כ יקשה קושיא התוס' דבמשנה קתני נתבשל ול"ל בישול הא במליחה נאסר והרי כל שנתבשל א"א בלי מליחה ול"ש לומר דנתבשל היינו נצלה דהא בצלי קולף ואוכל ולפמ"ש א"ש דבאמת מליחה להוציא דם אינו רק כמו רותח דצלי ושפיר אינו רק קולף כמו בצלי והתוס' לא הקשו רק למה לי' לשמואל לאסור קולף בצלי ת"ל דמליחה הוה כרותח דצלי אבל מליחה כבישול ודאי אינו וכמ"ש ודו"ק היטב. ודרך אגב אזכיר מה שנשאלתי בשנתרח"י ה' וישלח ט"ז כסלו מהרבני המופלג מו"ה אלעזר בהרב מו"ה משה אהרן נ"י אבד"ק סקאליט בספק אם נמלח בכ"מ או בכשא"מ מה דינו והאריך בדברי הט"ז בסי' ס"ט ס"ק כ"ד ובנקה"כ שם והאריך בחלקי הסותר והבונה בזה והנה מ"ש מעלתו דל"ש כאן אתחזיק איסור דהא כבר נעשה מעשה רק שלא נודע אם עשה כהוגן והביא מדברי המלמ"ל פ"ד מבכורות הנה יפה כתב אמנם לכאורה אתחזיק איסור דם שהי' בחתיכה ומה מועיל מה שנעשה מעשה כל שלא נודע אם יצא הדם דדוקא אם אתחזיק איסור שהי' כבר דם להעמיד על חזק' דמעקרא שייך לומר דהא כבר נעשה מעשה אבל אם אמרינן דאתחזיק איסור דם והוה אקבע איסור והרי אקבע איסור אבל ז"א דהא באמת דם שלא פירש ממקום למקום מותר וא"כ לא אקבע איסור קודם שנמלח רק המליחה עושה האיסור וכל שספק אם נמלח בכ"מ או לא שוב ל"ש אתחזיק איסור ובלא"ה הרי כל מה דלא מועיל מליחה שנית כתב הש"ך סי' ס"ט ס"ק ע"ד משום דפירש ע"י מליחה גרע טפי וא"כ עיקרו בא ע"י מליחה ול"ש אתחזיק איסור וז"ב וע"כ נראה לפע"ד להקל ובפרט דעפ"י רוב בודאי נזהרים למלוח בכ"מ ובודאי עשו כהוגן ומה שהקשה בהא דאמרינן בבכורות דף וא"ו דם נעכר ונעשה חלב והא מ"מ עכ"פ לא גרע מדם שמלחו דודאי לא נשתנה כ"כ ואפ"ה אינו עובר עליו שאינו קרב לגבי מזבח ומכ"ש בזה ולפע"ד לק"מ דבשלמא כשנתבשל או נמלח נשתנה גוף הדם אבל כאן מה שהדם נעכר ונעשה חלב היינו בהמראה נשתנה אבל גוף הדם לא נשתנה וכיון דבתר מעיקרא אזלינן ועיין מ"א סי' רט"ז לענין מוסק ובחק יעקב סי' תס"ז וא"כ שוב הוה דם גמור שלא נשתנה רק במראה אבל לא בטעם ובתר מעיקרא אזלינן ועיין בשו"ת נו"ב מהד"ת חלק יו"ד סי' ל"ו ובכריתי ופליתי סי' פ"א ס"ק ז' והם מדברים במה שנתבשל הבשר בחלב ולאחר הבישול ודאי דאינו אסור משום דם ולפמ"ש הנו"ב דהסוגיא שם לא ס"ל הך דזעירי הוה א"ש אבל אין צורך לזה והדבר ברור כמ"ש ומהא דאמרו דם נעכר ונעשה חלב אלמא דגם בבהמה שייך דם נדות ובספר יהושיע סי' כ"ז בחלק יו"ד האריך דיש דם נדות בבהמה ולא זכר מכאן דיש ראיה ברורה לזה ובשנתרח"י יום ה' אחרי קדושים כ"ג למב"י הגיעני מכתב מהרב מו"ה משה אהרן אבד"ק סקאליט ותמה על שערי תשובה להגאון מוהר"ז מרגליות ז"ל סי' תס"ז ס"ק ל"ז שכתב ועיין במנחת יעקב כלל ט' אם נמלח הזפק וכו' ותמה הוא דשם מיירי המנחת יעקב כשבשלו אחרי המליחה משא"כ שם מיירי ממליחה לבדה יפה תמה ואני מוסיף דשם אם נימא דדם לא מקרי כחוש שוב אוסר עד ששים משא"כ בחמץ דמקרי כחוש לכ"ע ועיין ש"ך וט"ז סי' ק"ה ובדג"מ שם: