והנה בהא דאמרו בחולין דף צ"ז וכ"ת מליח הרי הוא כרותח דמבושל הא מדקאמר מליח הרי הוא כרותח וכבוש הרי הוא כמבושל מכלל דמליח ה"ה כרותח דצלי וק"ל דקארי לה מה קארי לה והיאך ס"ד דמליח יהי' כחו יותר מצלי אמנם י"ל דהנה הש"ך מחלק בסי' צ"א ס"ק י"א וכ"כ הט"ז בסי' ס"ט דאם המלח מפליט דם אז פוסק כח המלח ע"י שמוציא דם משא"כ כשכבר הוציא דמו אז המלח מוציא האיסור ולא נפסק כחו ע"ש וא"כ גם בזה נאמר דבאמת היכא שמוציא דם אין המלח חזק כ"כ שיהי' רתיחתו כבישול אבל אם כבר הוציא הדם אז יש להמלח כח חזק ובזה מדוקדק מ"ש שמואל מליח הרי הוא כרותח ואם הכונה לרותח דמבושל הי' לו לפרש כרותח דבישול דלא נטעה כרותח דצלי ולפמ"ש א"ש דבאמת גם שמואל מודה דלפעמים הוא רק כרותח דצלי ורק לפעמים הוא כרותח דבישול ולכך אמר סתם הרי הוא כרותח לכלול שניהם והא דמקשה מכבוש הרי הוא כמבושל היינו דאל"כ הי' לו לשמואל לבאר דגם במליח כרותח דמבושל לפעמים דמה"ת נימא דהוא עדיף יותר מצלי ולפ"ז שם באטמהתא יש לומר דמיירי שכבר הוציא דמו ולכך המליחה הוה כבישול:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ע״ה (ח׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.