והנה דרך אגב אזכיר מה דתמהתי על הת"ח כלל ב' דבתרנגולת שלא נמלחה ושמוה בקדירה אסורה לכ"ע מאחר שהיא חלולה איכא למיחש דפירש ממקום למקום והובא בט"ז סי' ס"ט ס"ק כ"ט להלכה ובבאר שבע בחידושיו לפכ"ה האריך לחלוק ע"ז וגם בנקה"כ ובמנחת יעקב שם האריכו ואני תמה למה לא הזכירו מדברי התוס' ריש כיצד צולין ד"ה כבולעו שכתבו דיש ללמוד היתר במולייתא אפילו נמלח בשר החיצון ושהה וכו' והיינו מטעם כבכ"פ כמ"ש המהרש"א שם וע"ז כתבו אע"ג דמעשים בכל יום שאוסרים בשר שנפל לציר וכו' ועדיפא מיני' הי' אוסר ר"ת תרנגולת שנמלחה בקערה אעפ"י שלא שהתה שם שיעור צליה והיינו ע"כ בקערה שאינה מנוקבת דל"ש כבכ"פ ואם איתא מה עדיפא מינה ודלמא שם אסור מטעם דהתרנגולת חלולה ואיכא למיחש דפירשה ממקום למקום ועיין בב"ש שם שהאריך בזה וע"כ דאין לחלק וצע"ג וביותר תמהני דבסי' ע"ו כתב בהדיא ברמ"א שם ואין חילוק בכ"ז בין אווזות ושאר עופות החלולים וע"ש בט"ז שכתב דלא אמרינן דחשיב כפירש מחתיכה לחתיכה ומ"ש דמשמע מדברי המרדכי דבדבר חלול לא הוה כחתיכה לחתיכה תמהני דכפי הנראה זהו דברי המרדכי שמביא בת"ח כלל ב' הנ"ל ולא הרגיש כלל במ"ש בעצמו בסי' ס"ט בשם הת"ח וצע"ג ועט"ז סי' ס"ט ס"ק י"ג ובשער אפרים סי' נ"ט וצ"ע בכ"ז ועשו"ת בית יעקב סי' למ"ד:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ע״ה (ו׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.
