והנה בשנת כת"ר ר"ח טבת כתב לי הרבני המופלג מו"ה יעקב שלמה כהן נ"י מפרעמיסלא בהא דאמרו בב"מ דף מ"ו גזירה שמא יאמר לו נשרפו חיטך בעלייה אי מוקמת לי' ברשותי' טרח ומציל וע"ז הקשה דאם יכול להציל הוה כמו ש"ח שהי' לו לקדם ברועים ומקלות דחייב גם בש"ח וא"כ שוב מחויב לשבע דהוה פשיעה ומסתמא יציל ולא ירצה לשבע בשקר ולשיטת הפוסקים דעיקר שבועה הוא שלא פשע א"כ יצטרך לשבע ולמה הוצרכו לתקן ולפמ"ש למעלה לק"מ דעל ש"ח ל"ש שמירה בגוף רק שמירת החפץ וא"כ כל שהיה שריפה אף שהי' יכול לטרוח בגופו ולסכן עצמו שילך בתוך האש ויציל זה לא חייבו תורה ומה שיכול לקדם ברועים ומקלות זה לא נקרא טרחא בגופו וז"ב:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ע״ד (ח׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.