שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ע״ג (ח׳)

ובגוף דברי בעה"ת הנ"ל הנה הב"י כתב שם דמשמע מדברי בעה"ת דהמוציא על חברו שטר מאוחר עד דמטי זמני' לא טריף ותמה הש"ך בסי' מ"ג ס"ק כ"ה דהא ש"ס מפורש הוא בע"ז דף ט' דסבור רבנן למעכבי' עד דמטי זמני' ולא טריף ע"ש ובשו"ת נו"ב שם האריך לישב ולפע"ד נראה דבר ברור דהנה לכאורה קשיא טובא דאיך סברי רבנן לומר דשטר מאוחר הוא ועד דמטי זמניה לא טריף ומשמע דאם יגיע הזמן יטרוף ומשום דשטרות המאוחרין כשרים הא אמרו בר"ה דלמלכים ר"ה בא' בתשרי והיינו דמנינן לכל מלך כמה שנים עמד במלכותו וא"כ איך מצי לאחר והא צריך למכתב למלכות זה ודלמא ימלוך מלך אחר אז ויתבטל המנין והרי לר"מ כל שכתב לשם מלכות אחרת הגט בטל כדאמרו בדף פ' ניהו דלא קי"ל כר"מ אבל עכ"פ לכתחלה ודאי ראוי שלא לאחר דמחזי כשיקרא דדלמא תמלוך מלכות אחרת וגם קשה דהיאך הי' מסופקים אם ליציאת מצרים או למלכות יון והא ע"כ דהי' כתוב בשטר למלכות פ' וא"כ ניתי ספר ונחזי וכפי הנראה רש"י הרגיש בזה וכתב דסתם הי' כתוב ולא כתב בו שום מלכות אבל זה דחוק דהרי בש"ס אמרו שם ממאי דלמלכות יון מנינן דלמא ליצ"מ מנינן ומשני דבגולה אין מונין אלא למלכות יון ומביא ראיה מהא דאמרו באחד בתשרי ר"ה לשנים והיינו למלכי או"ה והרי ראינו דהי' רגילים לממני בשטרות למלכי או"ה וא"כ שוב ע"כ שהי' כתוב בשטר למלך פ' וא"כ שוב האיך מאוחר כשר והא א"א לכתוב למלך וא"ל דניהו דמחזי כשיקרא אבל מ"מ השטר לא מפסל לחכמים דפליגי על ר"מ אמנם ז"א כיון דאמרינן דבשטר קנין לא קנה רק מזמן הכתוב בשטר והיינו דהוה כאלו התנה כן שלא יקנה רק בזמן הזה וא"כ עכ"פ כשכתב מאוחר למלך פ' ולא רצה שיקנה רק בזמן הזה א"כ כשאז לא יהי' אותו מלך אפשר דמבטל השטר והיא קושיא גדולה וע"כ נראה לפע"ד דע"כ לא צריך לכתוב בשטרות שנות המלכים רק אם כתב זמן השטר כמו שהיה אבל אם רוצה לאחרו ואינו יודע אם יהיה אז אותו המלך שפיר דמי דלא יכתוב כלל שנות המלך כדי שלא יהי' מחזי כשיקרא ולא יתבטל השטר כשהוא שטר קנין ולכך שפיר פירש רש"י שלא הי' כתוב זמן שום מלכות ולפ"ז שפיר אמרו רבנן דלעכבי' ועד דמטי זמניה לא טריף כיון דחזינן דשינה ולא כתב שנות המלך וע"כ דלא רצה להקנות עד הזמן ההיא אבל בעלמא אימא דגבה באמת מזמן הלואה לכך הביא מבה"ת דהוא הביא הדין האמור בע"ז שם והרי אנן לבריאת עולם מנינן ואין מונין כלל למלכים ואפ"ה מביא הדין וע"כ דגם לדידן כל שטר מאוחר לא גבי מזמן ראשון רק מזמן הכתוב בשטר ושפיר הביא הב"י מדברי הבעה"ת ודו"ק היטב. אברא דלפ"ז צ"ב הא דאמרו האי ספרא דייקנא כתבי' וכו' וקשה אם לא כתבו מאוחר א"כ למה לא כתב שנות המלך וצ"ל דהאי ספרא דייקנא בזה בעצמו הורה שמנה למלך וסמך ע"ז דבוודאי מאוחר ל"ש וא"כ כשיגיע זמ"פ ויראו ששטר מאוחר ע"כ ירגישו שאדרבא הוא הוסיף בכבוד המלך שמנה עוד השש שנים שמלכה בארם לבד ובזמני' כתבי' וא"כ אדרבא לכבוד המלכות כתב כן ובזה מבואר היטב מה דמקשה הש"ס ממאי דממלכות יון מנינן דלמא ליצ"מ והדבר תמוה דבשלמא ר"נ שפיר אמר כדי שלא נתלה במאוחר דל"ש אבל שנתלה ביצ"מ וע"כ שיהי' מאוחר מה"ת לעשות כן ועיין רש"י שהרגיש בעצמו בזה וגם בחידושי ריטב"א הרגיש בזה אבל דחו כלאחר יד ולפמ"ש א"ש דבאמת להס"ד דלא ידע כלל שמנו למלכים א"כ שפיר מהראוי לתלות דמסתמא מנו ליצ"מ כמו שהי' נוהגין קודם החורבן וע"כ מאוחר הוא דאל"כ למה לא נכתב שום מלכות ולא הי' לו לסמוך על שימנו אותן השש שנים דהא י"ל דליצ"מ מנה וע"ז חידש לו דבגולה מנינן למלכות יון וא"כ שוב מה"ת לומר דמנה ליצ"מ מוטב לומר שמנה למלכות יון ומה דלא ביאר בהדיא דסמך עצמו דבודאי לא יתלה במאוחר וכמ"ש רש"י ודו"ק היטב ולפ"ז גם בגט לר"מ אם נימא דמאוחר כשר ע"כ צ"ל דאף שלא ידעו המלכות כשר אף שלא נכתב מלך משום דרצה לאחר ע"כ כתב סתם או דלר"מ באמת גט מאוחר פסול ודו"ק היטב ובזה כל דברי הב"י מבוארים מ"ש דברי הבעה"ת אחר הפלוגתא של גט מאוחר וע"ד שכתב בנו"ב שם ודו"ק ובאמת שאחר כל אלה דברי הש"ס נראה שלא הי' כותבין כלל לשנות המלך רק למלכות יון ולא לאותו מלך וכאשר הייתי נבוך בענין זה מצאתי בתוס' ריש ר"ה ד"ה למלכים שהעידו בזה ועפ"י שם שהאריך הרבה בזה אמנם הביא בשם העיטור פלוגתא בזה ע"ש ועכ"פ אף לשיטתם כיון דעכ"פ מנו למלכות יון וא"כ פסול מאוחר דדלמא אז לא יהי' בידם המלוכה וא"ש ג"כ דברי הש"ס כמ"ש ודברי הב"י ודו"ק: