והנה הב"י בחו"מ סי' מ"ג כתב בשם הר"ן דלדעת הסוברים דבגט מאוחר אינה מגורשת אלא מזמנו של שטר ואילך אפשר לומר דה"ה בכל שטרי אקנייתא כלומר שאינו לראיה בעלמא אלא ע"י השטר עצמו קונה שאם הי' מאוחר שלא קנה עד זמן השטר דהו"ל כאילו התנה הנותן בכך ודעת ר"י והרא"ש שאינה מתגרשת בגט מאוחר אלא מזמנו של גט ואילך ודעת הראב"ד שמעת כתיבה מתגרשת ומדברי בעה"ת שער ג' משמע שהמוציא שט"ח מאוחר על חברו עד דמטי זמני' לא טריף ובשו"ת נו"ב מהד"ק חלק חו"מ סי' י"א מביא זאת וביאר בהדיא דבשטר שאינו רק לראיה וגוף הדבר נקנה בלי שטר קנה תיכף שאף שאחרו הזמן לפי שכבר קנה והשטר אינו אלא לראיה ובזה ביאר דלכך בשט"ח נגד הלוה בעצמו אינו רק לראי' בעלמא דהא מלוה ע"פ גובה ג"כ מבנ"ח אבל ממשעבדי גובה רק מחמת השטר והו"ל שטר מקנה לכך אין שעבוד הלקוחות מתחיל רק מזמנו של שטר:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ע״ג (ו׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.