שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ע״ב (ז׳)

שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.

ובזה מיושב קושית הגידולי תרומה בשער נ"א שם על הראב"ד מהא דעושה מלאכה במי חטאת דחייב אף שעושה מלאכה ונתכוין לטובתו ולפמ"ש א"ש דפשיטא דכל שגרם היזק לחברו במה שא"ש אף שעושה לטובת עצמו חייב וז"ב ופשוט ובחידושי אמרתי דברים רבים בישוב קושית הגד"ת אבל מ"ש כאן הוא הנכון וא"כ גם כאן א"ש מיהו כיון דיכולה לחזור אפשר שאדעתא דהכי נכנס ג"כ והו"ל ג"כ כמוחל שט"ח וצ"ע בזה גם קשה לשיטת הראב"ד דטעם דזרעוני גינה הוא משום שעשה היזק בשלו וצ"ע דא"כ מה חילוק יש בין זרעוני גינה שאינם נאכלים לנאכלים הא אף שאינם נאכלים עכ"פ עשה בעצמו ההיזק ובש"ס ב"ב פ' המוכר פירות מחלקין וכן קי"ל בטוש"ע חו"מ סי' רל"ב סעיף כ' וסעיף כ"א וצע"ג ועיין ברמב"ן בדיני דגרמי שכתב ג"כ כהראב"ד בטעם דזרעוני גינה וצ"ע:
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890

על התשובה הזאת

זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.