והנה במה שהחילותי למעלה באם אחד הבטיח להלוות לחברו ואח"כ חזר בו הנה בשנת תרי"ז א' וישלח שאל אותי אחד מתלמודי ושמו שמואל בעלף נ"י במה שאירע שאחד שכר לו דירה ובתוך משך השנה שדר בו א"ל המשכיר שילוה לו שלש מאות ר"כ וידור בביתו בשנה השני' וזה נתן לו דראהן שלשים ר"כ על השלשה מאות ר"כ והנה השוכר רצה לחזור בו מלהלוות לו וע"ז אמר תלמודי לפי מה דמבואר דבאם אמר להלוות לו על משכון והחזיק במשכון לא יוכל לחזור בו והרי הוא דר בדירתו והוה כהחזיק במשכון וא"י לחזור בו וע"ז השבתי כיון דלא כלתה לו שנתו עדן א"כ הוא דר בביתו מחמת ששכר אצלו א"כ לא מקרי החזיק במשכון כיון דלא בא בידו בתורת משכון וכמ"ש הר"ן פ"ב דקידושין גבי אומן קונה בשבח כלי כל דבתחלה לא בא בתורת משכון לא מקרי משכון ובתשובה אחרת ביארתי שו"ת פרח מטה אהרן בזה לישב קושית השבו"י מעליו ע"ש ולא כעת מקומו ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ע״ב (י״ט)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.