ובזה מיושב קושית הגד"ת שהקשה על הרא"ש מהא דאמרו בגיטין דף י"א דפליגי רשב"ג ורבנן במזיק שעבודו של חברו והרי שם ג"כ לא קלקל בגוף העבד ואפ"ה חייב לרשב"ג ולפמ"ש א"ש דשם מיירי בעשה לעברו אפותיקי ושחררו וכתבו התוס' דמיירי באפותיקי מפורש דאל"כ לא מקרי מזיק שעבוד בידים וא"כ כיון דמיירי באפותיקי מפורש וא"כ הו"ל מזיק שעבודו והו"ל גורם ממש כיון דאין לו שעבוד רק מזה וז"ב. ובזה מיושב היטב קושית הב"ח שם דהטור כתב איני כמשיב על דברי אבי והרי בסי' ק"ד הביא תשובת הראב"ד דחייב לחנוך על שהזיק שעבודו של שמעון ע"ש ולפמ"ש א"ש דשם כיון שמת בע"ח של שמעון ולא נשאר רק קרקע זו וא"כ לא יוכל לגבות מנכסי חנוך ורק מאותה קרקע שירש מאביו והלך זה הבן ושעבדה ללוי א"כ הו"ל גורם ממש ושפיר חייב ואף הרא"ש והטור מודים בזה:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ע״ב (י׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.