והנה לכאורה קשה לי בהא דהוכיחו בסנהדרין דף ס"ט דאזלינן בתר רוב מהא דקטנה בת ז' שנים דחייבין עליה משום אשת איש ואמאי דלמא אילונית היא ואדעתא דהכי לא קדיש אותה והא אינו תלוי בדעתו לבד דאיכא דעת האב שקדשה אף על צד ספק זה שמא תמצא איילונית ולפמ"ש הנו"ב חלק יו"ד דכל שיש ספק בזה כמו בזה דגם היא כשהיתה יודעת שהוא סריס לא רצתה לקדש בכה"ג אף דתלוי בדעת שניהם אמרינן אומדנא א"ש גם לפמ"ש למעלה יש ליישב ובזה יש להאריך בקושית התוס' בקידושין דף יו"ד דאמאי לא פריך דלמא אדעתא דהכי לא ייבם מ"ש ובאמת כיון דיבום הוא בע"כ ל"ש דעתה כלל ועיין בחידושי מקנה שם ואכ"מ. ולכאורה היה מקום לומר בכל אשה שזינתה תחת בעלה דתצא בלא גט דאדעתא דהכי בודאי לא קדשה שתזנה תחתיו וצ"ל ג"כ דהדבר תלוי בדעת שניהם ול"ש אומדנא אך עדן קשה הא קדשה בהדיא כדת משה וישראל ודת משה וישראל היינו בודאי שלא תזנה תחתיו וכל ענין הקידושין היא שאסרה אכ"ע כהקדש וא"כ אין לך תנאי מבואר מזה אך ז"א דבאמת כל שהדת משה הוא שצריכה גט ולא מפקעא הקידושין א"כ גם התנאי לא הי' רק שתצא בגט אבל הקידושין לא יתפקעו ועדיין צ"ע בזה:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ע״א (ט׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.