והנה לכאורה קשה לי בהא דמבואר בב"ק דף ט' ובש"ע חו"מ סי' רכ"ו ס"ה דהמוכר קרקע לחברו ויצאו עליו מערערין דאם נשתמש הלוקח כבר והחזיק בה א"י לחזור בו קשה הא כאן ישאר קושית התוס' דנימא דאדעתא דהכי לא קנה וא"ל דהמוכר מכר לו ע"ד זה דז"א דכאן ל"ש לומר דתלוי בדעת המוכר דכל שהוא גזולה ל"ש דעת המוכר דהרי מכר דבר שא"ש ואיך שייך לומר דתלוי בדעת שניהם דהא דעתו של המוכר לא הוה כאן דעת כלל כיון דאינו שלו אך ז"א דכיון דשם מיירי שלא נתברר הערעור כמבואר ברמ"א שם א"כ אינו רק ערעור בעלמא ושייך דעת המוכר ואינו רק כמים בעלמא וצריך דעת שניהם:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ע״א (י׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.