ובזה יש לישב קושית הרמב"ן בבעה"ת שם שהקשה דניהו דהוה דברים הנקנים באמירה ואגב חיבת חיתון גמר ומקני מ"מ אטו יהיה מועיל לעשות קנין מה שאינו קנין ולפמ"ש א"ש דכיון דעכ"פ מחמת חיבת חיתון גמר ומקני הוה כאלו קיבל איזה מחיר בעדו דמועיל וז"ש רבינו והרי"ז דומה לדברים הנקנים באמירה ואף דהוא פסק עמה כל דהוה מחמת חיתון הוה כקיבל איזה דבר בעדו. עוד יש לומר בישוב קושית הריטב"א דהנה קי"ל בסי' ר"ז בחו"מ דאם התנה המוכר לטובת הלוקח הוה פטומי מילי ודוקא קודם גמר המקח אבל בתחלת המקח מועיל דמ"מ לא נתרצה רק באופן זה ולפ"ז כאן דמיירי בפוסק עמה בעת הנשואין אחר שכבר קדשה א"כ הוה כפטומי מילי ולא הוה תנאי גמור וא"כ בודאי לא יהי' מועיל בדבר שא"ק דל"ש לומר דבשכר שנשאה דהא הי' יכול לחזור מהתנאי ולכך הוצרך הרמב"ם לטעם דבר הנקנה באמירה ובפכ"ג מאישות שמיירי שפסקה עמו אז מועיל אף שלא בשעת קידושין ומכ"ש בש"ס דמיירי בפסקה עמו דל"ק קושית הראב"ד ודו"ק היטב כי ת"ל הדברים נאמרים במועצות ודעת:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ע׳ (ז׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.