והנה לכאורה קשה לפמ"ש הטור בסי' רל"ב דכשם דא"י לחייב בדבר שאינו קצוב אינו יכול למחול ג"כ דבר שא"ק א"כ איך מועיל סילוק בדבר שא"ק כיון דמסלק עצמו מפירות אשתו ומנכסים שיבאו אח"כ דהו"ל דבר שא"ק ואף הבלא"ה הו"ל דבר שלב"ל י"ל דהו"ל כדקל לפירותיו דהרי מסלק עצמו מנכסיה ומפירותיה ועיין ב"ש סי' צ"ב ס"ק י"ב או דכיון דמיירי בכותב לה ועודה ארוסה ויש לה קצת זכייה בפירות יכול לסלק עצמו אף מנכסים שיפלו אח"כ אבל מ"מ הוה דבר שא"ק ואולי כיון דמסלק עצמו מדבר שלא זכה בהן והיה צריך לזכות בהן א"כ כל שסילק עצמו ואינו רוצה לזכות ל"ש דבר שא"ק דלא גמר להקנות דזה אינו רק מסלק עצמו וגופו מהם וזה מועיל אף בדבר שא"ק ול"ד למוחל דבר שהי' שלו די"ל דבדבר שא"ק לא גמר להקנות ולמחול משא"כ כאן שאינו רוצה לזכות וגם לענין דבר שא"ב מבואר בסי' ר"ט בסמ"ע דמועיל אף בדבר שלבל"ע דהוא יכול לסלק נפשו מהנכסים והט"ז שם נחלק עליו וכבר כתבתי על הגליון דכדברי הסמ"ע מבואר בהר"ן יעו"ש וה"ה לענין דבר שא"ק וז"ב ודו"ק:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ע׳ (י׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.