ובזה מיושב היטב מה שהקשו התוס' דלמה לא צריך קנו מידו כדמשני גבי הקדשות בב"מ דף נ"ח ולפמ"ש א"ש דשם שייך אסמכתא ול"ש לומר דתלוי בדעת שניהם דהא באמת הו"ל מתנה עמש"ב ולא תלוי רק בדעת השומר לבד ולכך צריך קנו מידו שבזה יסתלק אסמכתא. ובזה אמרתי לפשוט מה שנסתפק בשו"ת מהר"א ששון אם ש"ח התנה להיות כש"ש אם נתחייב לשבע שנאנס ולפמ"ש י"ל דהוה מתנה עמש"ב וא"כ לא תלוי רק בדעת השומר לבד וא"כ לא הי' מועיל כלל רק דכיון דהוה בידו לשמור מגניבה ואבידה הו"ל כבידו והו"ל תנאי גמור ולפ"ז כיון שבאונסין אין בידו שוב הו"ל אסמכתא לענין זה ובזה י"ל הא דהקשה בקצה"ח בהא דמשני הש"ס בשקנו מידו וקאי גם על הא דלעיל בש"ח שהתנה להיות כש"ש כמ"ש המרדכי וא"כ הו"ל תימה לשו"ת המהרש"א הנ"ל ולפמ"ש י"ל דשם בהקדש לא שייך אסמכתא ודו"ק כי יש להאריך שם בסוגיא:
שואל ומשיב מהדורא תנינא · כלל א׳ סימן ס״ט (ח׳)
שאלה ותשובה, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Lemberg, 1865-1890
על התשובה הזאת
זהו מקור הלכתי מתוך שואל ומשיב מהדורא תנינא, מוצג בנוסחו המקורי ובלי עריכה. תשובה הלכתית נכתבה לשואל מסוים, בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנה למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתה כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד.